לפני 5 שנים. 11 במרץ 2019 בשעה 6:46
אז היא קמה הבוקר במקומי.
קמה מתוך דמעות שהטביעו את הכרית.
קמה מתוך הכאב שחיבק אותי עד שנירדמתי אתמול.
קמה מתוך הבגידה הבלתי נתפסת.
הלוחמת.
זאת עם השיריון.
והחומות.
השפתיים מכווצות בנחישות.
ובעיניים מבט נחוש עם ניצוץ בקצה.
הגיע הזמן להפסיק לשחק משחקים פה.
הגיע הזמן להפסיק לשחק משחקים במציאות.
עברתי מקיצוניות אחת לאחרת.
מלב אבן, ללב פתוח ונגיש לכולם.
הכמיהה להיות במקום הנכון לי.
להיות מוקפת באהבה.
לתת את עצמי בטוטאליות שהיא אני.
כל אלו גרמו לי לשכוח מי אני.
ולמה אני ראויה.
הגיע הזמן התאזן.
הלב עדיין פתוח ונגיש.
אך כבר לא לכולם..
❤️
העננים מתחילים התפזר.. הגיעה זמנה של השמש..
ממממ מרגישה את החום..