שקט נוזלי

מאז ומתמיד. 

מאז שאני זוכרת. 

חופרת לעצמי. 

מנהלת בראש מספר שיחות במקביל. 

למה? כמה? איך? 

ובעיקר מה מה הצעד הבא? 

מהי המציאות הבאה. 

ופתאום.. 

כבר שבוע שפחות. 

פחות שיחות, פחות חפירה.

אולי זה השבוע העמוס עבודה שהיה.. 

אולי זה דלקת הגרון הנהדרת שערב החג אירגן לי.. 

ואולי משהו בי משתנה.. 

פחות מילים? יותר מעשים? 

אולי.. 

❤️

עדיין מאוהבת במילים וזה לא ישתנה..

מוזר שגם לכתוב זורם לי פחות.. ואולי זה המקום הזה שהופך פחות רלוונטי עבורי.. אולי