שקט נוזלי

גוש רגש. 

תמיד הייתי. 

תמיד אהיה. 

בעבר הוא ניהל אותי.

היום אני מנהלת אותו. 

הוא מעולם לא הפחיד אותי. 

בעבר הייתי חסומה אליו. מביעה פחות. 

וברגע אחד הכל התפרץ. הכאב הנפשי היה גדול מידי. הרגש השתלט על הכל. הבכי לא הפסיק. 

מאז עברה לה כבר שנה. הבכי הפסק. הכאב נעלם, אותו החליפה הכרת תודה. 

תמיד ידעתי להתמודד עם הכאב שלי. 

לרוב הודחק והוכנס לפרופורציות. 

לעיתים ניתן דרור לבכי. 

מעולם לא ידעתי איך התמודד עם כאב של מי שחשוב לי, 

אז נותנים כתף וחיבוק. 

אוזן קשבת ומילים חמות ותומכות. 

אבל מבפנים הייתי נקרעת. 

זה חוסר אונים מהסוג הרע. 

אם רק הייתי יכול לקחת את הכאב הזה לעצמי. הריי אני עם כאב יודעת להתמודד. 

❤️ 

תתכופף רגע כדי שאוכל לתת חיבוק