לפני 5 שנים. 14 במאי 2019 בשעה 19:15
עייפתי מלכתוב אותן.
עייפתי מלבכות אותן.
עייפתי מלחוש אותן.
עייפתי מהלב השרוט.
עייפתי מהשקט הרועם.
ובניגודיות מוחלטת, כמו שרק אני יכולה.
יודעת שזו תקופה שמגיעה לסופה.
יודעת שהאושר שלי ממש במרחק נגיעה.
יודעת שמה ששלי לקחתי. ומה ששלי להגיע, מגיע.
יודעת שהדמעות עדיין יהיו. אבל אחרות.
יודעת שהשריטות על הלב יחלמו.
יודעת שלמרות שיש החושבים שחלום ומציאות נדיר כי נפגשים,
אני? אני פשוט לוקחת חלום והופכת למציאות.
יודעת שהשקט הנוזלי שלי כבר כאן.
❤️
ראויה. נכונה. מדוייקת. לא כמעט. לא ליד
