אחת הילדות שבתוכי.
התמימה.
ילדה קטנטונת ותמימה.
שמאמינה שאנשים טובים בבסיסם, שאלו החיים שעושים אותם רעים.
שמאמינה שהאהבה קיימת. גם כזו שהיא רוצה. גם אם לא חוותה אותה מעולם. גם אם הרבה אומרים שהיא לא קיימת.
שמאמינה שאם היא תיהיה כנה ואמיתית היא תפגוש כבוד ואמת בחזרה.
שמאמינה שכנות זה בכלל דבר בסיסי. ואם נאמר לה משהו למה לה לחשוד בו כשקר.
שמאמינה שאם היא נטולת אגו אז כך גם כולם.
ילדונת קטנה ותמימה,
למרות כל השנה האחרונה,
הכאב, הרוע, החצאי אמיתות, חוסר הכבוד וכנות.
למרות כל השריטות והחבלות,
עדיין מרימה מבט, מלא דמעות לעיתים, כלפי מעלה בשאלה..
אולי אתה?
♥️
רצית ללכת ממני ילדה תמימה. להשאיר אותי עם חוסר אמון וציניות רעה.
אני לא אתן לך ללכת. את מהממת בעיניי.
אז אני מבטיחה להיזהר יותר. לחשוף פחות. ולהגן עלייך.
לפחות עד שיגיע זה שיגן על שנינו.