שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 29 ביוני 2019 בשעה 20:05

מעולם לא הרגשתי. 

שייכת. 

לא באמת. 

 

אף פעם לא לבד. 

 

מוקפת. 

משפחה תומכת. 

אוהבת. 

כזאת שתלך אחרי באש ובמים. 

 

מוקפת. 

אנשים טובים. 

אוהבים. 

שאכפת להם.  

שיהיו שם כשאבקש. 

 

אף פעם לא לבד.

תמיד חלק מ.. 

או בראש ה.. 

 

וגם אם כבר לבד.. 

אז תמיד הייתי עולם ומלואו. 

 

ועדיין מעולם לא הרגשתי שייכת. 

לא פה. לא שם. 

מעולם לא הייתי אני שייכת ל.. 

 

עכשיו כשאני חושבת על זה... כולם שייכים אליי.. 

 

ואני.. כל מה שרציתי זה להיות שייכת.. 

 

להוריד מעליי את כובד האחריות רק לרגע.

לא להיות הראש. 

המחליטה. 

הקובעת.

הדומיננטית. 

 

רק לרגע. 

להיות אני. 

הקטנה. 

הילדה. 

להתחפר בתוך חזה רחב לזרועות חזקות. 

 

ולהרגיש שייכת. 

 

⁦♥️⁩ 

מדהים איך רק פה בתוך השחור הזה אני מרשה לעצמי ליפול. 

 

 

 

toxicgirl - את מהממת
לפני 5 שנים
Perfect storm​(נשלטת) - תודה לך ⁦♥️⁩
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י