לפני 5 שנים. 4 באוגוסט 2019 בשעה 19:17
להישאר אני.
אני החדשה.
החשופה.
הנקייה.
האמיתית.
וזה פאקינג קשה.
פתאום אטומה.
פתאום משועממת.
פתאום אדישה ולא מתעניינת.
אני. 10 שנים אחורה.
ואני תוהה.
האם זה בגלל שהבטחות שלא קויימו.
או אולי מילים שנשארו לאוויר ונשברו.
האם זו חברות של שנים שנעלמה לחודשיים
או אולי העובדה שבחודשיים האלו נאלצתי להתמודד על הכל לבד.
האם זה החיפוש המתיש או החיפוש הפנימי האינסופי.
ואלי זה בכלל שאני מרגישה כל כך לבד שאני מחזירה חומות ישנות.
מוזר.. החנק בגרון לא מתפתח אפילו לדמעה.
וכל מה שאני החדשה רוצה זה להתפרק בבכי..
ואז להתכרבל בתנוחת עובר.
היום אני אחרת.
נלחמת בחומות של עצמי.
♥️
חשופה. נקיה. ומתכןונץ להישאר ככה.