שקט נוזלי

לאחרונה קוראת פחות.. 

הקסם מתפוגג. 

כשהפרסונה של המילים לא תואמת את הפרסונה במציאות אני מתאכזבת. 

ולפעמים פשוט מתחשק לי לטבוע במילים. 

הנוגעות.

הנכונות. 

הנקיות.

המעוררות. 

המדויקות. 

אבל הקסם נעלם.. ואני יודעת מי עומד מאחוריהן.

יודעת שהמילים הן רק מילים. 

ולפעמים מתחשק לי לצעוק ולספר לכל העולם מי אתה.. או את.. 

אתה שכותב מילים מדהימות. 

או את. שהיית חברה ובשנייה הפנת גב, כשגבר פתח את זרועותיו. 

מתחשק לי לרגע להתפלש בבוץ המגעיל שבו כולם מדברים על הכל ועל כולם. 

אבל בחרתי דרך אחרת. 

של כבוד. 

ולכן נוצרת את לשוני. 

גם אם שרטו או הכאיבו.. 

מאחלת רק אושר ואהבה. 

גם ככה צלקות מהממות לי. 

⁦♥️⁩ 

מממ נעים לי היום :)