אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קולו של הצבע נטול הגוונים.

שחור, לבן, וכל מה שבאמצע.
לפני 5 שנים. 9 בפברואר 2019 בשעה 20:25

את רואה דרכי.

דרך הכעס, האהבה, העצב והשמחה..

את רואה דרכי.

דרך כל המסכות שאספתי כל השנים כדי לטפס למעלה..

את רואה דרכי.

את כל הכאב שספגתי והדחקתי.. את כל הצלקות - על הגוף ועל הנפש.

 

את בתוכי.

 

ורק את, כי את רואה דרכי כמו שאף אחת לא רואה..

רק את, כי רק עלייך אני סומך לקבל את עצמי.

רק את, כי העולם הזה כולו שלי,

בשבילך.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י