קולו של הצבע נטול הגוונים.

יושב על המיטה עטוף בכנפיו.

נהר של דמעות זולג מעיניו.

קם למרפסת מסתכל לשמיים, 

אך גוון אפור מכסה את העיניים.

נולד לרקיע, צמח לגדולה,

על ברכיו הוא כפוף,

מתחנן לגאולה.

הרצפה נופלת והשמיים מתרחקים.

אבל הילד שכח איך קמים ועפים.

הקירות נסגרים והאפלה מתהדקת.

דכאון של מלאך,

דכאון של ילד.

https://open.spotify.com/track/3btBmFS3dZ1EEh0pEH9imU?si=6HmaYYYJRb2kPe0jcIQq_A