קולו של הצבע נטול הגוונים.

את רוב האנשים משמש הלב כמשאבה.

במקרה שלי זה שק אגרוף.

ומילא אחד חדש כזה, מהניילונים..

אחד קשיח שיכול לספוג.

לא, לא.

שלי כבר מיושן, סדוק, קרוע.

ולא משנה כמה אני תופר, מדביק או מקבע,

כל חבטה פותחת הכול מחדש.

אמונה תמימה, שהאהבה תנצח,

מתנפצת לרסיסים.

במקומה מגיעה מסקנה - חייתי בשקר,

אין מקום לאהבה בעולם שבנוי מבדידות.

אין מקום למלאכים בעולם שחי בשקר.

https://open.spotify.com/track/42zJqS8TW1Lpsa186of3OY?si=s5TFL74pTxyRMc6k4ANPyQ