לפני 6 שנים. 5 בספטמבר 2018 בשעה 20:29
תמיד הייתי לבד.
חותך חברויות באבחת חרב.
מעבר דירה / מעבר בית ספר / צבא / אוניברסיטה...
מעט מאוד חברים נשארו. בעיקר אלה הדורשים טיפול מעט.
לרוב, אני לא באמת צריך אותם.
תנו לי מוזיקה, ספרים, משחקי מחשב ותפקידים או אתגר חדש בעבודה - המוח יפתור הכל מעצמו.
יזרוק את הבעיה בפינת רחוב והלאה, לדבר הבא.
הפעם הפחדים הכינו מארב.
קל יותר לנצח אותם בכל סיבוב מחדש.