אחרי שגמרנו ונרגענו התחלנו לעכל קצת את מה שהיה, ולהבין שזה לא היה סתם דייט.
הסתכלתי עליה, ויכולתי לראות שהיא נרעשת, אבל גם נרגשת. מדהים איך לפני חודש וקצת רק לחשוב שזה יקרה היה בגדר דימיון.
"בייב, מה את הכי זוכרת מהדייט?" שאלתי.
"כמה דברים.. אמממ אני חושבת שדבר ראשון זה הנוכחות שיש לו, והקול המרגיע. דבר שני, הקעקועים שבולטים לו על הגוף. דבר שלישי אני זוכרת שפשוט הלכתי לאיבוד בעיניים שלו( בשלב הזה כבר ממש קינאתי, אבל גם חזרה החרמנות). דבר רביעי, הכי זכור וטוב, זה שהוא חפן לי את התחת.. פשוט תפס, מעך, שיחק, ופשוט ידע שזה שלו לשחק. זה היה כזההה סקסי". הסתכלה עליי, נשכה שפתיים," אתה בחיים לא תהיה כזה סקסי אני חושבת.. כזה דומיננטי. לא כמותו בכל אופן."
זה הרגיש לי כמו אגרוף בחזה. הרגשתי מושפל מזה שהיא אמרה כזה דבר. הרגשתי חי. הרגשתי חרמן.
והיא ראתה את זה.
ראתה איך נעמד לי שוב ממה שהיא אמרה.
" אתה כזה אפס... לא ידעתי שעד היום הזדיינתי עם נשלט מסכן וקטן שכל מה שבא לו זה שיזיינו את האישה "שלו". אין לך טיפת כבוד אה?"
בזמן שהיא דיברה יכולתי לראות כמה היא מתחרמנת, כמה היא נדלקת. היד שלה החליקה בין הרגליים שלה, משחקות בעצמה.
"בוא הנה אפס, תרד לי עד שאגמור, ותלך תאונן על תמונה שלי, כי זה כל מה שנשאר בשבילך הערב! "
צייתי לה בשמחה, ולקקתי אותה עד שגמרה לי בפה.
היא הלכה להתקלח, ואני נכנסתי לגלריה ואוננתי על תמונות ישנות שלה עד שגמרתי. מושפל, אפס, חי, חרמן.
המשך יבוא.