סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים, מחשבות וסיפורים

אודתיי כדתלש, נשלט ושולט...
לפני חודש. 28 בפברואר 2024 בשעה 12:16

אם לפני ארבעה חודשים היו אומרים לי שאני אהיה 20 קילו פחות, הייתי צוחק/מתעצבן על מי שהיה אומר את זה..

20 פאקינג קילו פחות...

אני חוזר על זה, ולא מאמין בעצמי... 

וכל זה בלי זריקות, בלי כדורים, ובלי עזרים כימיים למיניהם. שינוי תזונה זה כל התמריץ שנדרש. 

מסתכל במראה, מרגיש יותר סקסי, יותר בנוח עם הגוף שלי, יותר נעים לי בעין... וזה שווה את זה. 

 

 

לפני חודש. 14 בפברואר 2024 בשעה 13:04

תמיד הייתי אדם עם משקל עודף. תמיד עם בעיות של ביטחון עצמי בעקבות המשקל. 

מוזר. מצד אחד אני מאוד נמשך לנשים מלאות, ומצד שני תמיד חשבתי שאני מכוער כי אני שמן.. דיסנוננס כלשהו שלא נפתר אצלי.

בתחילת השנה הצבתי לעצמי מטרה- לשנות תזונה ולהתחיל הליכות. אני עומד במשימה זו בהצלחה די גדולה... 

כמה ההצלחה גדולה? ובכן.. 

17 קילו פחות!! עם עוד שני קילו ליעד שלי..

לעזאזל כמה שרזיתי... 

 

האם אני חושב שאני חתיך עכשיו? ובכן, ישנה התקדמות, אבל זה עדיין דרך. דרך לאהוב את עצמי... 

מקווה שאמשיך לשצעוד בדרך, ולעוד תוצאות.. 

 

לפני שנה. 26 במרץ 2023 בשעה 10:11

המוח המשיך הלאה מזמן. האיברים אמנם הביעו התנגדות, אך זרמו איתו. עם זאת, איבר אחד קטן עמד במקומו נסער וזעק, איך? איך אתם ממשיכים הלאה?

ענו לו שאר האיברים שזו דרך העולם, בסוף חייבים לשחרר, חייבים להמשיך. הרי אם נישאר כך, לעולם נגשים. 

הלב, שהרגיש שאין לו מבין, שהוא זה שחף מפגמים וכל השאר אשמים, טרק את דלת החדר בעצבים. הרי איך יבינו אותו, כשכל החדרים ריקים? 

ניסה לרכך אותו המוח, ניסו גם שאר האיברים, אך הלב עקשן היה, הס מלהקשיב. 

חודש עבר, וחודש נוסף. קיץ הפך לסתיו, החורף כבר כמעט נגמר, והוא הקטן מתחפר ברגשותיו. הוא הקטן ממאן להמשיך, ממאן להאמין שנגמר. 

ישנם ימים שבהם הוא מציץ מבעד לחדר, מחוץ לכלוב העוטף ומגן, רואה מבעד לעיניים ולצללים את השמש המרקדת. מצטרף להליכה מהירה או ארוחה טובה, ושוכח.

לפעמים, רק לפעמים, מייחל לו הקטן, שתהיה לו היכולת לשכוח, להמשיך הלאה, לא להתקע בכל דלת. ויש לו לפחות ארבע כאלה.

להמשיך, בלי להביט לאחור. 

 

לפני שנה. 24 באוקטובר 2022 בשעה 17:50

שנה חדשה של לימודים נפתחה, ואני מאחל לעצמי ולכל מי שחוזר לאקדמיה הרבה הצלחה, ושנהיה מהמצטיינים! 

 

 

 

 

 

וסקס בשירותים, זה תמיד כיף. 

לפני שנה. 30 ביולי 2022 בשעה 14:02

כאב. 

לפני שנה. 21 באפריל 2022 בשעה 19:58

היא ישנה וליבי ער. קורא, דופק על חדרים חצי ריקים, חצי מנסים להתמלא.
היא ישנה וליבי ער, צועק עליי, צועק לידי, צועק על כל העולם, מחריש את אוזניי, מעיב על מוחי, אך אין שומע מלבדי.
ואני? מנסה לא להקשיב.
היא ישנה, האחרת ערה, ליבי דופק כמו משוגע, צורח.
ואני? קצת מקשיב והרבה מדחיק.
היא ישנה לידי, נשימותיה רכות, שערה מפוזר לכל כיוון. אך ליבי ער, לא נותן לי מנוחה, מנסה למצוא דרכים נוספות וחדשות למלא את כל מה שהתרוקן, מנסה לבצע מעקף או צנתור, לחדר האחד וקצת לחדר השני, לסתום את החורים, לא לאבד עוד, ואולי, רק אולי, לפעום באושר ונחת.
כי היא ישנה וליבי ער.
מחפש.
ואני? קשוב אליו.

לפני שנתיים. 24 באוקטובר 2021 בשעה 6:28

אני חושב שאני מאוהב. 

ישנה מרצה אחת, שלא אנקוב בשמה, שפשוט הכניסה  אור וחן ללימודים בצורה שלא תיאמן!

אני בטוח שהיא שולטת, ואחת קשוחה. מנטאלית יותר מפיזית.

מצד אחד אני מפחד לאכזב אותה, ועושה כל מה שהיא מבקשת, מצד שני, בא לי שתגער בי.

והלבוש שלה? שאלוהים יעזור! כל כך סקסי, פרובוקטיבי, ושם זין על כל העולם ואישתו! היא באה עם פריקינג בייבידול לשיעור! לא הצלחתי להתרכז במילה אחת.

יש איזה סטודנט שהיא מינתה אותו לתת לה קפה כל שיעור. הוא צריך לחכות לה, יחד עם כל הכיתה שלו, כשכוס קפה רותחת ביד, וכולם יודעים שהוא הלך והמתין מי יודע כמה זמן בתור בשביל הקפה הזה במיוחד בשבילה. זה בטח משפיל אותו בטירוף. אני קצת מקנא.

וזהו, יאללה, יש לי מטלות הגשה, אמשיך לחשוב עליה עד השיעור הבא. 

לפני שנתיים. 20 באוקטובר 2021 בשעה 6:48

יום הולדת שמח לנסיכה הכי נסיכתית שקיימת, הלוואי שתצליחי בכל מה שתעשי, ושיהיה לך רק את ההכי טוב שאפשר..

 

 

 

לפני שנתיים. 5 באוקטובר 2021 בשעה 8:39

חלמתי בלילה על הנסיכה שלי. 

היינו בווילה כלשהי, אני עם קולר לצווארי, והשרשרת בידיים של הנסיכה שלי. 

היא הובילה אותי בתוך מסדרון ארוך, עם מלא דלתות סגורות, ובסוף המסדרון היה חדר אחד, עם דלת פתוחה, שבקע ממנו רעש חזק. נכנסנו לתוך החדר, והדלת נטרקה מאחורינו.

הנסיכה הורידה אותי על הברכיים, אמרה לי להשפיל מבט, ולסתום את הפה. כמובן שצייתי לצוותה.

היו המוני גברים ונשים בתוך החדר, חלקם ערומים וחלקם לבושים, וכולם מסתכלים עלינו, צוחקים עליי ומביטים בהערצה על הנסיכה.

אחרי כמה זמן הגיע בחור חתיך ברמות לנסיכה, והם התנשקו מולי, לידי, והוא נגע בגופה המהמם, ומדי פעם הסתכל עליי בבוז.

הנסיכה אמרה לי ללכת אחריה על ארבע, הלכנו לאחד מאותם חדרים סגורים שנפתח לפתע לנוכחות של הנסיכה, היא הובילה אותנו לחדר, סגרה את הדלת, ואמרה לשנינו להתפשט.

אחרי שהתפשטנו היא אמרה לי שאסור לי לגעת בעצמי, אסור לי להסב מבט, אסור לי להוציא צליל. רק להסתכל עליה שוכבת עם הבחור החתיך ההוא, ולהנות ולסבול מזה גם יחד.

לצערי ברגע הזה התעוררתי... אבל זה היה חתיכת חלום מהמם, הלוואי כל לילה.

 

לפני שנתיים. 18 בספטמבר 2021 בשעה 13:58

מי היה מאמין ששלושה חודשים אני כבר יוצא איתו.
עם הבחור הכי חתיך שראיתי בחיים. מסתבר שזהבה בן צדקה, כל מה שצאיך בחיים זה טיפת מזל. הוא גורם לי לחייך, לצחוק, להתעצבן, ולעזאזל גם לגמור כמו משוגע. אה, ואני מאוהב בו, סעמקקק.
אחרי שכבר ראיתי את החברים שלו בעבודה, ועוד כמה חברים בכללי, הוא רוצה שאכיר את המשפחה שלו! חה! אני? אני אפילו לחברים הקרובים שלי לא סיפרתי עליו. זין, חלק מהם חושבים שאני סטרייט בכלל, אז איך עכשיו להכיר משפחה?
אולי היה כדאי להסביר לו את זה לפני שפשוט אמרתי לא בצורה די פוגענית?
גם עברה כבר שעה בערך מאז הריב והוא עדיין לא יצא אליי למרפסת... יכול להיות שהגזמתי?
אבל גם אם הגזמתי, מה קרה? למה הכל עליי? מי מכיר להורים אחרי שלושה חודשים?
אבל הגזמתי... אכנס להתנצל...
יונתן על הספה, מול הלפטופ שלו.
סעמק למה הוא כזה חתיך אבל?? ולמה הוא תמיד רק בבוקסר בבית? הוא לא שמע על בגדים? למרות שאני לא באמת רוצה אותו בבגדים...
"יונתן", אמרתי, "אני מתנצל, אני הגזמתי... אתה יודע שאני אוהב אותך, אבל אני גם בארון, אז נבהלתי... סליחה".
הוא קם מהספה, ניגש אליי, צעדים מהוסים מהשטיח. תפס לי את היד, ושוב הפתיע אותי, כרגיל. "מה סליחה? תתפשט", אמר לי. עם אותו חיוך ממיס.
הוא תפס לי את הראש, ונישק אותי על השפתיים, מחדיר את הלשון שלו לפה שלי, והלשונות שלנו מתחברות להן בהרמוניה.
הוא הפסיק את הנשיקה, והסתכל עליי ברוך. "היית ילד רע, והתנהגת בחוצפה... אני צריך להעניש אותך על זה", אמר לי.
הסתכלתי לו בעיניים ולחשתי לו שילך על זה.
הוא תפס אותי מהשיער, והשליך אותי על הספה.
בשלב הזה עוד לא ידעתי מה הוא מתכנן, אבל ידעתי שזה הולך לכאוב, וידעתי שאהנה מזה.
הוא הלך לחדר, וחזר משם עם מספר דברים. אזיקים, שוט, פלאג אנאלי, ונרות שעווה.
חייכתי. זה הולך להיות טוב.
הוא אזק לי את הידיים, והפך אותי על הבטן. הוא הוריד לי את התחתון, והכניס את הפלאג, הכנה להמשך.
הוא העמיד אותי על ארבע על הספה, לקח את השוט ואמר לי להתחיל לספור. אם אתבלבל בספירה, הספירה תתחיל מחדש.
"כמה לספור אבל?" שאלתי אותו.
"עד שאגיד לך להפסיק", הייתה התשובה.
וההצלפה הראשונה נחתה. והשנייה, והחמישית, והעשירית. ואני גונח מכאב והנאה, הגוף שלי רגיש, הזין עומד, כולי אומר תשוקה, עונג וכאב. ואני סופר.
כשהוא מגיע ל19 הצלפות אני מתבלבל בספירה.
"נכון התבלבלת בכוונה?", שאל אותי, "ידעת שאפסיק בעשרים" אמר.
לא ידעתי, אבל מזל שהתבלבלתי.
הכל מההתחלה, וההצלפות לא איחרו לבוא, גורמות לי לגנוח ולצעוק מכאב והנאה גם יחד.
אחרי 20 הצלפות הוא זרק את השוט הצידה, הפך אותי על הגב, ודחף את הלשון שלו לפה שלי, מנשק אותי בתאווה גדולה.
הוא שלף את הזין שלו מהבוקסר, ונעמד קרוב לפניי. שפתיי נפשקו מעצמן ולקחו אותו עמוק לתוך הגרון שלי. מצצתי לו בתשוקה ובתענוג, כאילו זו סוכריה שלא רוצה שהיא תיגמר לעולם.
הוא תפס אותי מהשיער, והתחיל לזיין לי את הגרון, עמוק פנימה, חונק אותי איתו, ואני מתענג מכל רגע, תשוקתי ולוהט כמו אש.
הוא כאילו הרגיש את חום גופי, והחליט להעלות אותו יותר.
הוא שלף את נר השעווה, הדליק אותו, והחל לטפטף שעווה על החסה, הזרועות, והרגליים שלי. הוא התחיל להעלות את השעווה לירכיים, ולאט לאט למעלה יותר, מוציא ממני גניחות שלא ידעתי שאני מסוגל להפיק.
ואז הוא טפטף על הזין שלי.
זה כאב. מאוד.
הצעקה שלי הייתה חדה וכואבת, וכל מה שהרגשתי היה כאב שורף. והכאב הזה הפך לפתע בבת אחת לגירוי מטורף והנאה שלא נגמרת!
הוא המשיך לטפטף את הנר על כל גופי, אבל זה לא היה עוצמתי כמו אותה חוויה מלפני רגע.
הוא ראה כמה אני קשה כמה תשוקתי, והוא החליט שמגיע לי לגמור.
הוא התחיל לשחק לי בזין, לשפשף, לנשוף עליו, ואחרי עשר דקות לא הצלחתי לעצור את עצמי וגמרתי.
"עכשיו", הוא אמר, "תורי."
הוא הפך אותי חזרה על הבטן, על ארבע, שלף את הפלאג, והחדיר את הזין שלו לתוכי במכה.
זה כאב. הוא הרבה יותר גדול מהפלאג. אבל גם הרבה יותר מענג.
הוא התחיל לזיין במרץ, כאילו רודף אחריו שד, וכל מה שהוא רוצה זה להתפרק. הגניחות שלנו התערבבו, לא היה אפשר לדעת מי התחיל את הגניחה ומי סיים אותה.
אחרי כמעט חצי שעה הוא יצא ממני, סובב אותי על הגב, וחדר אליי שוב. הוא התחיל לשחק באיבר שלי, שכבר מזמן נעמד שוב, והגניחות שבו למלאות את החדר.
לפתע הוא רכן עליי, תפס את גרוני באגרופו, והחל לחנוק אותי. שוועתי לאוויר, הגוף שלי התקמר על גופו, ובאותו הרגע גמרנו שנינו, בהתפוצצות תשוקה אדירה.
שכבנו על הגב, זה לצד זה, מסדירים נשימה, מעכלים את כל מה שהתרחש זה עתה.
"אני סולח לך, מאמי שלי".