מחקתי את הפוסט קודם, אך במחשבה נוספת אני מחזיר אותו... זו פנטזיה שאני מאוד רוצה להגשים, והחלטתי להשאיר את זה בסוף.
לקחת אותי לחוף, למקום שלנו שרק אנו מכירים. שקט שם. רק אדוות הגלים נשמעת, ושאון הגלים המתנפצים על האבנים.
אחזת בפניי ברכות, עם אותם ידיים שריריות, חזקות ובטוחות, הסתכלת בעיניי, ונשקת לשפתיי.
שפתיך רכות אך מחוספסות יחד, נטעמות במתיקות טבעית ומלח מאוויר הים.
שפתיי נפשקות כמו מעצמן, ולשונך נכנסת אל פי, נמרצת, חוקרת, תרה אחר לשוני, ומתאחדת איתה.
אתה מפשיט אותי, מלטף את גופי הרועד מקור האוויר ותשוקה, אומר לי כמה אני יפה בעינך, ונושק לכתפי.
אני מלטף את גופך, מרגיש מבעד לחולצה הצמודה את שרירי גופך הענק, שלעומתו אפילו אני מתגמד.
אני מוריד את חולצתך, ומחבק את גבך בעוד אתה מרים אותי באוויר כאילו לא הייתי יותר מחתול קטן. אני כורך סביבך את רגליי, ואתה מתיישב על הסלע הקרוב. לשונותינו נפגשות שוב בתשוקה, וכעט גופי הרועד יודע רק רעב אליך ותשוקה שאינה יודעת שובע.
אני מרגיש אותך.. אני חש איך התשוקה עולה אצלך בעודי עליך. איך אתה מתחמם.
אני יורד מעל ברכיך הגדולות, מסמן לך לקום, ומוריד את מכנסך מעליך, זורק אותם הצידה, ומסתכל עליך בערגה.
אני יורד על ברכיי, מוריד את ממך את התחתון, וחושף את איברך הזקור המוכן בשבילי. אני לא יכול לעצור בעצמי, ואני מלקק אותו. מלקק כמו הסוכריה הטעימה ביותר שקיימת. מהבסיס עד לכיפה ובחזרה.
אתה גונח בהנאה, תופס בראשי, ומחדיר את איברך הגדול והעבה אל פי. ראשי נע קדימה ואחורה במרץ, להוט לענג אותך בצורה הכי טובה שאפשר, ואתה בתגובה נאנח וגונח בעונג.
זה מספיק לך. אתה מרים אותי, נושק לשפתיי, ומניח אותי בעדינות על הסלע הגדול. מרים את רגליי על צווארך העבה, ומניח את איברך על פתחי.
אתה מכין אותי לקראתך, וחודר לאט לאט פנימה. נותן לי להתרגל אליך, מניח לגוף להתסגל לאיבר הקשה שחדר אליו.
לאט לאט אתה מתחיל לזוז בתוכי, מניע את אגנך קדימה ואחורה, ושומע את גניחותיי. אתה מגביר את הקצב ככל שעובר הזמן, ואני רק נהנה יותר, תשוקתי יותר, רוצה יותר, צריך יותר.
לאחר דקות ארוכות אנחנו גומרים יחד, מסתכלים אחד לשני בעיניים, במבטים אוהבים, תשוקתיים.
אתה מרים אותי על רגליי, מחבק אותי חזק, ונושק לשפתיי.
שפתיך רכות, אך מחוספסות יחד, נטעמות במתיקות טבעית, ומליחות מאוויר הים.