לפני כחצי שנה. יום שישי, 25 ביולי 2025 בשעה 7:25
#טריגר מחטים#
סדום ראשון אחרי תקופה מאוד ארוכה,
הרגשות מתעצמים, ההתרגשות..
היא נכנסת איתי
אני מרגיש את ההתרגשות שלה איך שהיא מחזיקה בידי.
אני לא ממהר להתחיל לשחק, כל דבר בזמן שלו .
עובר בין אנשים וחברים והמקום מתמלא,
חיבוקים לאנשים חשובים עבורי, ושיחות היו חסרות.
מוצא מקום ליד הבמה, מוצא בדיוק איך להתחיל את מה שנבנה אצלי בראש.
הכפפות על הידיים, המחטים מוכנים, מחטא את עורה הדקיק, ומתחיל לצייר על העור שלה את השביל שלה בדרך אליי, ההתמסרות שלה .
החיוך שהיא יודעת לחייך בכל רגע .
7...
היא מציגה את עצמה עבורי
14...
היא מתכדרת ל Stool שהיא יודעת להיות כשאני צריך.
אני חודר את עורה, מחט ועוד מחט, ואני מרגיש אותה כואבת אבל שקטה.
אני מרגיש שבכל מחט היא יוצאת לטיול לתוך עולמה, לסאבספייס שהיא מייחלת לו כל כך, אני מרגיש איך הספייס שלי שוטף אותי כמו מקלחת נעימה של מים פושרים על כל הגוף שלי.
האנשים נעלמים, המוזיקה הפכה עמומה, ההתרגשות, של ההתחלה הפכה להיות מדויקת, מדייקת והידיים מטיילות לה על הגוף
והיא מחייכת, מחייכת בין מחט למחט, עד האחרונה.
היא זורחת בתנוחה הסגורה שלה
והיא רואה אותי בעיניים זורח מהתוצאה.
אני מיישר אותה היא ביציבה אצילה
והיא עבורי הפכה לנסיכה הקטנה
גאה בה
ושמח על שמצאה אותי ראוי.
המחטים יוצאים, הדם זורם על גבה, והיא מאושרת.
כמה רגעים נתתי לה לנשום.
ולקחתי אותה למרכז הרחבה לסמן את עורה בסוג אחר של מגע.
הידיים, הכלים, התנוחות והעוצמות. מפרקטיקה עדינה וחודרנית, לפרקטיקה עוצמתית שמראה עוד ועוד את עומק ההתמסרות.
היא בורחת ואני מחזיר אותה למקומה, אז היא מסתובבת ואני רואה את החיוך על פניה ואת העיניים שמחכות לכל מה שיגיע.
הסימנים מתחילים להיות מוחשיים, גופה מתחיל לרעוד, ואני ממשיך כי אני יודע שהיא יכולה עוד.
אני רוצה אותה שם על הקצה
שם רגע לפני שהיא נופלת
רגע לפני שהיא נעלמת.
להחזיק אותה שתדע שאני מרגיש אותה.
שאני רואה .
הצלפה אחרונה ואני רואה שהיא עוד רגע לפני בריחה.
חיבקתי אותה חזק להודות לה על כל מה שנתנתה.
ואז הרעידות של גופה התחילו לאבד שליטה
עומדים שם על הבמה
הרמתי אותה לידיי, לקחתי אותה לצד,
לתת לה לנחות אליי לאט לאט
לתת לה לנשום שוב את הקרבה שלי.
את הזיעה שלי.
הרעידות עוצמתיות
הגאווה שלי בה ענקית.
והיא לאט לאט חוזרת אליי.
לאט לאט אומרת...
תודה מאסטר שלי
תודה אדוני.
ואני מתמוגג בידיעה שהיא רואה
שאני ראוי לקחת ממנה כל כך הרבה
ולתת לה את מי שאני.
איך שאני
Mei Mei
תודה רכוש קטן.
תודה על עוד צעד איתי בדרך.