סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Come with me to the depths of hell

יצירות ופרי המחשבה שלי
לפני חמישה חודשים. יום ראשון, 7 בדצמבר 2025 בשעה 18:10

מקלחת בבסיס אחרי יום ארוח של פעילות

ואני רק נזכר בסופש האחרון. 

האנרגיה, התשוקה, הגבהים שהגענו

רחוקים שנות אור מהאדמה.

תאוות בשרים ותשוקה לכאב

כל מה שהיה שם לימד אותי כמה שאני אוהב

אוהב להיות אני 

סוטה וסדיסט

מוביל ומכיל

מפרק כל דבר מגופן

ושם אני מרכיב ...

מרכיב אותן לרצונותיי

מנחה לסיוטיתי

שם הן מכירות את המקום שלהן

לרגליי

 

 Mm Cc

 

 

 

 

 

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 5 בנובמבר 2025 בשעה 4:31

עוד קצת שוב על מדים...

ועוד אמרו שנגמרה המלחמה

 

 

 

בהצלחה לנו

לפני כחצי שנה. יום שני, 3 בנובמבר 2025 בשעה 10:26

את יודעת איך זה מרגיש להיות שרמוטה?

את יודעת שאת שרמוטה?

טוב לך ככה להיות שרמוטה?

להיות השרמוטה שלי?

צייתנית וחרמנית, זקוקה לזין וזרע

נואשת לשימוש עמוק ואכזרי

 

טוב לך שרמוטה שלי?

 

 

לפני כחצי שנה. יום שישי, 17 באוקטובר 2025 בשעה 12:34

את  מי רואים היום בMojo?

אל תתביישו להגיד שלום

אני בדרך כלל לא נושך

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 15 באוקטובר 2025 בשעה 17:34

סוף עידן המילואים לבנתיים

באמת שאני אוהב מילואים 

וזה כמו משפחה נוספת.

וגם המדים זה סקסי ומחרמן.

 

 

עוד נחזור 

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 8 באוקטובר 2025 בשעה 6:01

המקום שלך הוא פה.

להמתין שתקבלי אישור

לדחוף אותו עמוק לפה,

לגרום לי עונג שוב ושוב

להיות מה שגורם לך להרגיש הכי מספק

להיות לי צעצוע, חור, שרמוטה שלי.

אז למה את לא פה?

 

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 7 באוקטובר 2025 בשעה 11:51

בחדר היא הייתה מוכנה על הברכיים

השיח שלנו היה עמוק והיא הייתה על סף דמעות. הרגעתי אותה במילים

בליטופים בחיובים על צווארה הדקיק.

משם לקיר עם החבלים ואז למיטה עם פלוגרים ושאר צעצועים.

כאב לה, ואני אוהב שכואב לה 

היא בורחת אבל חוזרת למקום שלה מהר מאוד..

ראיתי איך כל כאב זורם בגופה למקומות אחרים ואיך היא מתמסרת ומתייסרת לרגליי.

פתחתי כל חור וחור בגופה הבחנתי כמה היא זקוקה להרגיש זונה, זונה קטנה ושלי.

ואז המחטים שמטיילים על העור ואני מכיר עליה את הכאב שלי

מחט ועוד מחט ואז עוד.

והיא שלווה ורגועה מתמסרת לכל מגע, ונוצרת בי ידיעה כמה היא זקוקה לי. כמה היא צריכה את כל מה שאני ואני זקוק לה.

 

תודה ילדה קטנה שלי

שפחה שלי

 

נשלטת שלי

 

 

לפני כחצי שנה. יום שני, 29 בספטמבר 2025 בשעה 6:45

תמיד כשאני עולה על מדים אני מרגיש את העיניים של החיילות סורקות אותי

בודקות טוב טוב איך אני זז ואיך אני מדבר, ואני בתגובה לא ממש מתייחס למבטים ולהתקרבות שלהן, בסוף הן רק ילדות שלא יודעות מה מטייל לי בראש ומה אני מסוגל

מזל שלהן או שלא

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 21 בספטמבר 2025 בשעה 18:14

BDSM 

זה הגדרה לספקטרום רחב של פעולות והתנהגויות שמושרשות עמוק בתוך הצורך הפיזי והנפשי של כל אחד בין אם אנחנו מודעים לכך או לא.

עבור כלל האנשים שעוסקים ומסכימים על מה זה בדסמ זה מציג עבורנו את ההגדרות הבאות

  B

"בונדג' " שמסמל את הקשירות והכבילה.

אך יש את ה "בונדינג" שבעיניי מביא את החיבור שמתקיים בתוך הקשר, בתוך מערכת היחסים בין הD/s העומק הרגשי והפיזי שנרקם בתהליך והלמידה בתוך הגבולות של אותו הקשר. החיבור הזה שנע על קרקע של חברות אמיתית ועמוקה, אמון וביטחון בתקשורת כנה וברוטלית שמחייב אותנו כל אחד בצד שלו להיות חשוף אליה 

 

D

מסמל דומיננטיות או את השליטה שקיימת באדם שהוא Dom/e. 

מתקיים בין היתר בתוך הD גם "דיאלוג" שמביא את המקום להגיד ולדבר על הכל בכבוד ושקיפות, לדון על כל פרקטיקה ופנטזיה שמתחוללת בראשנו, לשתף בחששות, גדולים וקטנים ככל שיהיו ולדעת שלא נשפט חלילה ע"י הצד הנוסף בדיאלוג המתקיים.

 

S

סבמישן, כניעה או התמסרות, שמציג כל כך יפה את המנעד הרחב הקיים לתת שליטה או החלפת כוחות או סדיזם שמביא את הצורך לגרום כאב וסבל לאחר בגדר השפוי בטוח ובהסכמה.

בעיני זה מייצג גם "סינכרון" שנוצר בין הנפשות שנרקמות זו בזו. ההתאמה הקוסמית שקיימת קשר D/s שכל כך קשה למצוא פרטנר שהוא פתוח לאותם פרקטיקות, פטישים וקינקים שקיימים בכל אחד .

הסינרגיה הזו שהכל פשוט מתאים כמו פאזל, ולאט לאט אנחנו מגלים תמונה שהיקום יצר לנו. 

 

M

מזוכיזם מייצג את הצד המתמסר בין אם זה נשלט/ת, עבד או שפחה, בוטום וכל מנעד אחר שמביע התמסרות בתוך הקשר.

גם כאן יש בעיניי עוד משהו שלא רואים ישר.

החלק ה "מנטלי" שמתקיים בתקשורת הבדסמית, השימוש בהחפצה והיכולת לגרום למישהו תחושות בתוכו כאשר יודעים להשתמש בפן המנטלי שקיים בכוח הזה שניתן כמתנה. והאחריות שמלווה לכך, משהו שלא ניתן להקל ראש בה.

 

פניני מחשבות בלילה של סוטה

לפני כחצי שנה. יום שני, 15 בספטמבר 2025 בשעה 10:26

איך אני אוהב אותן ככה מכורות

משתוקקות לטעום ולבלוע,

נטרפות ומטפטפות כשהן בוהות 

בבליטה שמופיעה במכנסיים מולן.

 

אין אני רואה את הגוף שלהן מגיב לקול שלי

ומבחין בחיוך הקטן כאשר הן כבר חושבות על מה שבדרך.

 

ועדיין יש עליהן ארשת פנים בתנוחה שלהן לרגליי

כשקולי משנה טונציה בין הלצה לרצינות.

האוויר שבחדר נחתך בכל תנועה של היד שלי כשהן מחונכות לדרך שלי.

והן במקום אחר בגלקסיה רחוקה, לא משנה מה יקרה עכשיו אם שם במקום שלהן, ביעוד שלהן להיות שלי.