לפני כחצי שנה. יום שלישי, 7 באוקטובר 2025 בשעה 11:51
בחדר היא הייתה מוכנה על הברכיים
השיח שלנו היה עמוק והיא הייתה על סף דמעות. הרגעתי אותה במילים
בליטופים בחיובים על צווארה הדקיק.
משם לקיר עם החבלים ואז למיטה עם פלוגרים ושאר צעצועים.
כאב לה, ואני אוהב שכואב לה
היא בורחת אבל חוזרת למקום שלה מהר מאוד..
ראיתי איך כל כאב זורם בגופה למקומות אחרים ואיך היא מתמסרת ומתייסרת לרגליי.
פתחתי כל חור וחור בגופה הבחנתי כמה היא זקוקה להרגיש זונה, זונה קטנה ושלי.
ואז המחטים שמטיילים על העור ואני מכיר עליה את הכאב שלי
מחט ועוד מחט ואז עוד.
והיא שלווה ורגועה מתמסרת לכל מגע, ונוצרת בי ידיעה כמה היא זקוקה לי. כמה היא צריכה את כל מה שאני ואני זקוק לה.
תודה ילדה קטנה שלי
שפחה שלי
נשלטת שלי