אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Come with me to the depths of hell

יצירות ופרי המחשבה שלי
לפני שנתיים. יום שישי, 21 ביולי 2023 בשעה 21:43

"אני רוצה"

היא אמרה כשהיא הבינה שאת הכאב שלי אני אעניק לה במתנה, בלי להסס מהשיער סיבבתי אותה אל הכורסה, ובתנועה גסה מיקמתי את רוצה על המשענת ואת הברכיים שלה על הכורסה, לחשתי לה שעוד הגוף שלה יהיה שלי.

כשהידיים שלי התחילו אותה לסמן בקצב המוזיקה,ושיער שלה זז מצד לצד כשהיא שמטה את ראשה לכל כיוון אפשרי וכשהיא גנחה ונאנחה שוב ושוב. מהידיים עברתי להצלפות, שסימנו את גבה ברצועות ארוכות, ואת הישבן המסורטט להפליא. לאט לאט התחלתי להריח אותה וחיוך התעורר לי על הפנים כמו עוד דברים בי שחזרו לחיים, החיה הזו שהיא מכירה כשאני קורה לחיה הזו מפלצת והיא קוראת לה יפייפיה. החיה הזו מתעוררת בי ואני מתעצם כך הכל הופך חזק יותר, עוצמתי יותר ושלי יותר.

הצעצועים שלי מתחלפים על גופה, והיא נופלת מהכורסה אל הרצפה, הריח שלה מטריף אותי והיא לא יודעת שאני מריח אותה כך ויודע שזה בגללי. היא שם על הרצפה זזה לה כמו חיה תשושה, מתגלגלת ומתחמקת מעוד הצלפה. אך אני לא מוותר רוצה לראות אותה בוכה שבורה, מפורקת לרגליי כך שאני נע אחריה ומעליה בלי מנוחה. ושוב מכאיב לה והיא כבר חסרת קול, צרודה, מוטלת שם על הרצפה רטובה, לא בורחת מעוד הצלפה, לא מתנגדת למשיכה בשיערה. גופה רועד, ועיניים עצומות, היא כבר לא כאן, המחשבות שלה נדדו למקומות אחרים, מרחפת בין שמיים לקרקע. 

כאן ידעתי לעצור, להתחיל להחזיר אותה לידיים שלי אל החיבוק שלי. 

התיישבתי על הרצפה וראשה על הירך שלי מכוסה בשמיכה מחכה שהיא תפתח את העיניים שלה 

מחכה לראות את התודה שלה 

העיניים נפתחו 

וראיתי את המילים שנאמרו בלי לומר מילה

ראיתי שלרגע היא נתנה לי את עצמה במתנה.

 

תודה.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י