אני מחכה לרגע הזה ששוב תיכנסי בדלת
ובמקומך את תשתוקקי להתיישב,
אני משתוקק לראות אותך רועד,
נרטבת במיצי תשוקתך.
אני מונע ממך ונותן לך
מאותם דברים לסירוגין,
במינונים שמשאירים לך
סימנים ברורים
סגולים עד שקופים.
סימנים שאצלך מעוררים
חשקים חבויים,
טריגרים משתקים,
התקפלויות ובריחות למקומות נוחים.
אך הרצועה קצרה שלא קיימת על צווארך
מעניקה לך חופש בתוך גבולותיי
שבהם אני מעניק לך חופש
בתוך עולם מילותיי.
בכאבים שבעור
במעמקים נסתרים
במגע קליל על דגדגן
גופך מקבל שוב חיים .
גופך מתעורר למסע מפרך
מסע שבו ברכייך ידממו
ונשמתך תרצה להסתלק,
והמיינד שלך יאותת לך להתחמק.
ושוב שם הרצועה שלא קיימת
תחזיק אותך חזק תחת עומס רגליי
מתחת לחוקיי, ותשוקותיי הסוטים.
להשתמש בך, ולחקור כל חור בגופך.
להביא את רצונך להתמסרות טוטלית
להביא אותך לחשוק בגחמותיי,
לצרוך את נחת זרועי.
שם על ברכייך, ערומה לרגליי.