לפני שנתיים. יום שבת, 20 בינואר 2024 בשעה 16:31
בתוך הזמן שצריך להיות שלי
מצאתי את עצמי אבוד,
אבוד בין אנשים קרובים
לבין קהל של רוקדים,
אבוד בין מחשבות
על אנשים מדממים
לבין דם שאהבתי
להרגיש על הפנים.
זז בצורה אוטומטית
ומזיז את ידיי לקצב כזה
שמרגיש לי שכוח,
זז כזה במקום
עם מאות זוגות עיניים בוחנות.
שפתיים חייכניות
לשונות מתלקקים
אני רואה הכל
איך כולם פתאום הפכו זרים.
אני לוקח לי צעד אחורה
ואולי עוד אחד,
ספק לתפוס תנופה
לפרוץ את המעגל החשוך שלי,
ספק להתרחק אל החושך שבתוכי.
והמוזיקה מתנגת
מחרישה את אוזניי
אני נמלט מהר
אולי מהר מדי,
חומק למצוא את השקט,
השקט שבו אניח לעיניי.
קצת חושך קצת אור לשבוע טוב