פתחתי את הדלת
אחרי תקופה שהיה שם חשוך
היה ריח של עור ועשן
שמילאו את האף שלי
בריח מוכר ואהוב
השולחן מבולגן
ויריעות העור מגולגלות
המחשב מכוסה אבק
והבלגן שהשארתי ניכר
"עזבת בחופזה"
התחלתי לסדר
להעביר משם לכאן את הכלים,
את העור ניערתי מאבק
ואת המחשב ניקיתי שיהיה כמו חדש
ועכשיו מלא פרצופים רצים לי בראש
שהבטחתי לחזור אליהם כשאחזור לעצמי
החיוך עלה לי על הפנים
כשלרגע הבנתי שאני חייב משהו לעצמי
לפני שאני מתחיל לחזור לעניינים
כמו שהסדר שעשיתי בין 4 קירות
נעשה לי סדר בין עצמות החזה
בין הראש וללב
ביני לבין עצמי
פותח עכשיו יריעה חדשה
מתכנן כל פריט ופריט
כמו שאני אוהב לעשות
איך הוא יתנוסס באוויר
ואיך הוא יפגע
איך אשמע את ההצלפה
וכמובן איך הצרחה שתבקע מהגרון
כשהנכונה תתמסר לחיה שבי
כששוב החיוך הזדוני שלי יתנוסס
וידיי יקרעו ממנה את שאריות הבדים
יקרעו ממנה את הפחדים
וישברו בה את אלפי החומות
הגיע הזמן