אז כשיש לי תקופה קצת מאתגרת אני מוצא רגעים לעצמי לעשות את אחד הדברים שאני הכי אוהב, ליצור.
אז לפני שבועיים או שלושה נכנסתי לסדנה שלי ליצור עבור לקוח יצירה שלי לפי הדרישה שלו ובסוף כשהמוצר היה מוכן נשארתי להכין סוף סוף משהו עבורי. קצת שונה ממה שאני אוהב בדרך כלל, קצת לצאת מהאזור הנוחות שלי במה שאני רגיל לעשות בעיניים עצומות.
לקחתי את העור הלבן הצחור, הקפדתי ותיכננתי איך כל פרט יראה .
שקדתי כדי לשחרר מחשבות ויצרים ויצרתי משהו חדש עבורי שלא יצא לי ליצור כבר 3 שנים.
הכנסתי את הבדסמ שלי ואת הדיוק שאני אוהב , הכנסתי רגש עמוק שידע להעביר את הכאב, הכנסתי את עצמי נקי לתוך כל פיסה בעור, נכנסתי לעצמי כדי לחפש בי קרן אור.
אז הלבן לבן, כזה שיזכיר שתמיד יש ניצוץ, ועליו עיטור שמזכיר קצת חושך.
איזה כיף ליצור עבור עצמי מתנה, כשלאחר תקופה לא מבוטלת לא מצאתי את עצמי במרכז.
הגיע הרגע והזמן להיות צחור
נקי
יפה
בלי מחשבות על האתמול.