עולה בי המחשבות על הסשן האחרון.
אחרי שהשתמשתי בה ובדקתי כמה צעצועים חדשים על גופה, ונתתי לה מקום חופשי להיות היא, להשתובב ציוותי עליה למזוג לי כוסית ויסקי, היא פלטה "אני לא מפחדת ממך אדוני"..
ואז במבט אחד היא הבינה את גודל הטעות שנפלה לה מהפה עם חיוך גדול אמרתי לה בואי... הכנסתי אותה לסד של המיטה והתחלתי לשאול אותה
אני יודע שאת התכוונת למשהו אחר
את סומכת עליי, את מוכנה לכל מה שאני אביא עלייך, אך בכל זאת.. לא מפחדת....
הצלפה ראשונה, הצלפה שנייה והיא כבר בורחת עם התחת שלה
אני מפחדת אדוני, דאדי שלי, אנשי מפחדת.
ויצא מגרוני צחוק מתגלגל, ואני אומר לה מאוחר מדי חור קטן.
סט הצלפות וכלים שמשתנה בקצב ובעוצמה והיא גונחת את הכאב שלה, את העונג שכל הצלפה שיוצאת מהיד שלי לגוף שלה ולנפש שלי בחזרה. הגוף מסתמן בפסים ארוכים ושטפי דם הידיים שלי על העור שלה מוסיפות עוד מגע, תחושה מלווה בליטוף ואחיזה שלא מרפה.
הכוס שלה נרטב, כל כולה פתוחה.
זונה קטנה
שרמוטה
יעוד שהיא מבינה שמטרתו נולדה.
להיות חור..
חור משומש שלי.
כל חור וחור שומש כהלכה ואחר מכן נזרקנו למיטה, מנוחה קצרה והסבר על מה משמעות הפחד, הירא בתוך הדינמיקה, והיא ידעה זאת. אני רואה את זה בכל תנועה שלה שהמקום שלה הבטוח שלה זה לרגליי.
במיטה, היא נשכבת עם הפנים למיטה מתכוננת לעוד פרקטיקה, לעוד סשן כאב פיזי ומנטלי. ואני מעלייה רוכן ומתחיל,
מחט ועוד מחט בדיוק ומיומנות עוברת מתחת לעור שלה, היא שם נושמת את עצמה ורואה איך הכאב זוחל לה בגוף, מהנעיצה הראשונה, איך שעיניים נסגרות והשפתיים מתכווצות, את הגניחות הקטנות, ואת ההתמסרות שמובילה אותה לגרום לי לגאווה.
ואני גאה בה
גאה בכל דרך ושעל שהיא עוברת בתוך העולם שלי.
גאה בך
חור
גאה בך
זונה..
גאה שאת שלי
Mei Mei
איזה חם
גם בגוף וגם באילת