שולטת בהתהוות

כל מה שבא לי לעשות בשבת הזו זה לאכול למישהי את הצורה. 

ההסכמה לקבל שירות זרה לי. אני רגילה להסתדר לבד, לא לצפות מאחרים שייתנו לי משהו ללא תמורה. אני רגילה להניח שאם מישהו נמצא בחיים שלי או רוצה להיות, זה מכיוון שהוא מצפה לקבל חתיכה מהגוף שלי. אני אפילו לא מאמינה לפעמים שחברות שלי באמת רוצות להיות חברות שלי. למרות שרובן הולכות איתי כבר מעל עשור.

וככל שאני מתרווחת אל תוך התפקיד הזה, שמרגיש טבעי וזר בו זמנית, אני מגלה כמה הזדמנויות לקבל אני רגילה לדחות בחיי היומיום. דברים קטנים כמו מתנה לחג מהעבודה או עגלה לשים בה  את השמלות שאני מודדת בחנות. דברים לבית מאמא שלי או להשאיל איפור מחברה.

אני מסכימה לקבל ומגלה שאף אחד לא בורח. אנשים מחכים להעניק לי. ואני לא באמת מבינה למה. 

אני מרגישה מבורכת בחיים שיש לי.

זכיתי בחברות לא שיפוטיות ומטפלת קשובה שאני יכולה להרגיש בנוח לספר להן על החלק הזה בי ולקבל רק סקרנות והבנה בתמורה. 

זכיתי באינטואיציה ואומץ שאיפשרו לי לסמוך על גבר זר ולהזמין אותו להסיע אותי הביתה.

זכיתי בשטיח ממושמע וסבלני לחוסר הניסיון שלי, שנעים לדבר איתו לפעמים ואפשר גם סתם להניח עליו רגליים ולעשות מאזן הוצאות הכנסות. 

וזכיתי לקום היום בבוקר לבית נקי ומסודר, מסופקת וסקרנית לקראת מה שעוד יקרה. 

גם ככה יוצא לי לפעמים להרגיש את נפילת המתח הקלאסית של מוצאי שבת, אבל הבוקר קמתי מרוקנת ומבולבלת במיוחד. 

זה היה שבוע עמוס בתחושות שהתחלפו בין סקרנות, לחרמנות גועשת, לתחושת כוח משכרת וחמימות בלב לנוכח הלב הפתוח של הגברים שהכרתי

קמתי והילדה הפנימית שלי התקוממה. נמאס לה להיות שולטת, נמאס לה להיות בבדסמ, הכל מציף מדי ואין לה כוח.

אז התחלתי בלהבהיר לה שאנחנו לא חייבות. אף אחד לא מכריח אותה להמשיך אם היא לא רוצה, ואני אמשיך לאהוב אותה לא משנה מה היא תחליט, כל מה שחשוב לי זה שיהיה לה טוב. 

צחצחתי שיניים והתלבשתי. בלי מגפיים שחורים, בלי חזייה, סתם אאוטפיט כיפי ורגוע שיחזיר את הנורמליות לעיניים לרגע. הבגדים שלי הרגישו כמו ליטוף נעים אחרי סטירה.

ועברתי בין הבגדים שהיו זרוקים על הרצפה, והכביסה שצריכה לחזור לארון, ומישהי אחרת בתוכי אמרה 

מישהו יצטרך לסדר את זה.

אני לא הולכת לדבר אליך יפה יותר.

אני הולכת לצפות ממך לדברים. מחוות, מילים, מעשים. 

אני הולכת להעניש אותך כשאהיה מאוכזבת ולתגמל אותך כשתגרום לי גאווה, ואני הולכת לגרום לראש שלך להסתחרר כי אתה לא יודע מה מהם אתה מעדיף.

אני הולכת להשתמש בך איך שבא לי. יכול להיות שהזין שלך יהיה מעורב בזה, ויכול להיות שהוא גם יהנה, אבל אתה לעולם לא תדע האם זה הולך להגיע ואני אצפה לראות את ההודיה האינסופית על הפנים שלך כל פעם שתזכה להרגיש את המגע שלי, ואת הכמיהה אליו בכל פעם שאתה רואה אותי.

אז תגיד-

אתה מוכן?

הן כל כך גנריות.

והפרופילים של שולחי אותן הודעות גם.

נכנסתי לפרופיל ככ בסיסי, כביכול מסמן וי, יודע לכתוב שפוי בטוח ובהסכמה, כל הכבוד לך.

אבל אין לי שום מידע על מי אתה בעצם? ויותר חשוב, מה אתה רוצה?

מתלבטת אם להוסיף לפרופיל שלי שאני מעוניינת לאלף, להשפיל, לחנך ולביית.

מה אתם אומרים? יברחו ממני?

זיתים.

פירות הדר.

היפ הופ נשי.

לדמיין את עצמי מכבה סיגריה על מישהו.