לפני שנתיים. 11 באפריל 2022 בשעה 16:16
שלוש מילים קטנות שנכנסו כמו סכין מתחת לעור שלי.
פתאום הרגשתי כמו זיוף, הונאה, מתחזה.
מנסה להזכיר לעצמי כמה תיקשרתי הכל מראש, כמה הבהרתי שאני בתחילת הדרך ושאני צריכה שיהיו סבלניים ללמידה שלי, כמה ווידאתי שאנשים יודעים למה הם נכנסים, כמה פידבקים מדהימים קיבלתי כבר עד עכשיו. ועדיין זה לא מספיק. אני שונאת להרגיש לא מספיק.
כל כך שונאת את זה שבא לי להעיף למישהו סטירה.
שונאת לדבר ושלא מקשיבים לי.
שונאת להתחיל משפט ולא להצליח לסיים אותו.
שונאת את זה שהאינטואיציה שלי שוב צדקה ולא הקשבתי לה.
* כתבתי לפני כמה שעות ומאז זכיתי להעיף את הסטירה הזו (ועוד כמה) למי שבאמת ראוי לקבל אותה ממני. תודה עליו *
