שולטת בהתהוות

עריכה: הסתדרתי בזריזות על ההגעה באדיבות חתול מקסים במיוחד. 

נשאר רק לארוז את הפלוגר, הנרות והציפורניים ולקוות שתהיה לי סבלנות להכיר אתכם :).

מאוד מאוד אשמח להכיר נשלטות, מבטיחה להיות נחמדה אליכן לפני שאהיה מרושעת 😈

מנסה לעשות קצת דברים לכיף ולנפש, אז נרשמתי לפמדום אורדורה הקרוב :)

אשמח להצטרף למי שנוסע.ת במקרה מירושלים 🥰

ככה אני לא פנויה.

מתגעגעת למיניות נוטפת וסוטה, לשלישיות, לסאדיזם שלא אצטרך לרסן (מדי), ללגעת בנשים, ללקחת את כל העונג עבור עצמי ולא להתנצל על כך, להפך: לדעת שהצד השני נדלק ומתעורר מזה, צמא לתת לי ולספק אותי בעוד שהוא או היא נשארים מגורים, מתוחים עד קצה היכולת ומתים להתפוצץ.

בינתיים יש לי אהבה גדולה, ומיניות בטוחה שגם מעלה כאבים ישנים שכנראה הגיע זמנם לקבל מקום. ויש שם גם קצת מקום לשדה שבי להתעורר, להפליק לביצה או שתיים ולמשוך קצת בשיער. חשוב לזכור, להעריך את מה שיש.

ויש שם גם דלת שבינתיים אני לא פותחת, דלת שמובילה לעולם שאני כל כך מתגעגעת אליו. דלת שאפתח כשארגיש שהבית שאני משאירה מאחורי יישאר מספיק יציב עד שאחזור אליו. 

ועדיין, הלחץ והמתח שאני נתונה בהם מבקשים להשתחרר, ואין לי עוד הרבה רעיונות מה יכול לשחרר אותם ולהטעין אותי באנרגיות מחודשות כמו שקשר בדסמי אמיתי מטעין אותי.

אבל אני מתחייבת למצוא לעצמי תחליף, כי באמת שבינתיים אני לא באמת פנויה לבנות קשר כזה.

רעיונות?

תתרפס לפניי.

תחכה בשקט כמה זמן שצריך עד שיהיה לי חשק לשחק איתך.

תעשה כלים. 

תעשה לי מסאז'.

תסתום את הפה.

תראה איזה כיף לי איתו.

תלקק.

תיקח את זה.

תזרוק את זה.

תזוז לשם.

תחזור לפה.

תגיד יפה תודה.

(שיט, יצא לי קצת שולט בשקל עם השורות של שתי מילים. לא נעים, לא נורא.

אני כבר המון זמן וונילית, לא מוצאת את המקום בתוך הנפש העמוסה לקשר שליטה כמו שאני מאמינה שהוא צריך להיות. אבל תגובה אחת מפעם עוררה בי את הרצון לתזז מישהו מיוחד סביבי, להשפיט. לדרוש ולקבל. כנראה שעמוק בפנים השולטת עוד מחכה למישהו הזה שיבוא)

מאז אותה שבת היצר הבדסמי שלי ירד למחתרת. 

להכאיב להשתמש ולהשפיל הרגיש לא שייך, לא מתאים, אפילו זר לי פתאום. 

ומצד שני מחשבות אחרות התחילו לעלות בי, בעקבות ההבנה כמה עושה לי טוב להזדיין עם הבן זוג שלי. כמה כוחות חיים אני מקבלת מהזין שלו, מהלשון שלו, מהידיים שלו עליי כמו שאני אוהבת.

התחלתי לשקול בכל זאת עוד קשר מיני, עוד מישהו שיהיה מופקד על העונג שלי ועל הגדלת ממוצע האורגזמות השבועי. או בעצם מישהי. 

וגם זה רחוק ממימוש, האינטימיות והביטחון שאני צריכה בשביל קשר כזה נבנים לאט, והטעם שלי ספציפי, ושום דבר לא חדש תחת השמש בנושא זה. 

בכל זאת רציתי לכתוב משהו, ולו רק כדי להרגיש קצת יותר בחיים.

ומזל שאין לי מנוי כי התמונה יצאה כל כך יפה שממש התפתיתי להעלות אותה לכאן.

אבל גם היא כמו הרבה דברים אחרים תישאר ביני ובין אהובי

😇

מלטפת אותו בעדינות אין קץ באזורים שהכי נעים ללטף, ותוך כדי מתחרמנת מהמחשבה על כמה כיף יהיה לעשות בדיוק ההפך לבר המזל שיהיה הנשלט שלי. 

סטירה חזקה לביצים, בלי חימום ובלי רחמים. 

אני כל כך אוהבת דיסוננסים 😈

והכי כיף שאני יכולה גם לשתף אותו בזה והוא מקבל אותי כמו שאני.

קצת נשיות לטבוע בתוכה לפרק זמן בלתי מוגבל 

אני רוצה לשחק. להכיר, להשתעשע, להוריד לרצפה, להשפיל, להפשיט, להכאיב, לנצל, ללעוג, להגחיך, להשתמש.

רוצה מאוד.

שיחות היכרות מחרמנות אותי, סיפורים על אקטים של שליטה מובילים אותי לגעת בעצמי ולדמיין את הזין של אהובי חודר אליי, מספק אותי, ממלא את החסך. קשה לא לדמיין נשלט מושפל בפינה, מסתכל על מה שלעולם לא יהיה שלו. 

אמנם ביקור של פחות משבוע בדירה של חבר שצמודה לאתר בנייה.

אבל בכל זאת חו"ל!

זה הדבר העיקרי שהפמדום נתן לי.

עיניים נוצצות כשראיתי שלושה גברים עוברים תחת ידייה (תרתי משמע) של אחת באדום לוהט.

עיניים נוצצות כשחברה היפנטה אותי בבעיטות שהיא נתנה לאחד הנשלטים שלה, מילים יתקשו להעביר את התשוקה וההתלהבות שבאקט הזה, ובשאר האקטים שבאו אחריו. הפרצוף המעוך שלו בין מגפיים של אחת, הזין נדרך ברגליים של אחרת עם תחתונים מופשלים בצורה משפילה ונהדרת, והעקב של הסטילטו שלי משחק לו בפטמה (אחר כך נאמר לי שהייתי רחמנית מדי). 

אחר כך העיניים שלי נצנצו גם כשגוף אחר התפתל תחתיי בכאב, בורח מהשעווה שטיפטפתי על הגב השרוט שלו. הן נצצו כשהחזקתי אותו בכל זאת והמשכתי לכסות את הגב בשעווה. והן נעצמו בשלווה כשהתחבקנו בסיום, חיבוק ארוך של מזוכיסט וסדיסטית שהעניקו אחד לשני את מה שהם היו זקוקים לו. חיבוק ששווה יותר מכל מה שקדם לו.

זה הרגיש לי מעט, בעיקר כי היו כל מיני פניות לא נעימות או סתם משעממות בין רגעי הניצוץ האלה, אבל זה המון. וחשוב שאזכור את זה.