לפני שנתיים. 28 ביוני 2022 בשעה 12:37
עירער אותי.
הוציא לי את כל החשק לשליטה.
חושבת כמה פעמים ביום, בשביל מה אני צריכה את כל זה?
מטילה ספק ביכולות שלי, ברצונות שלי, בבחירות שלי.
ואז מגיע חתול מסוים
אחד כזה שמחזר אחריי כבר תקופה
ויש לו את המחוות הכי מקסימות
ויש לנו תקשורת פתוחה ויכולת להיות כנים זו עם זה.
והוא רוצה
כל כך רוצה
להשתחוות בפניי.
והרצפה באמת נראית קצת ריקה בלעדיו.
ומהרגע הזה הכל חוזר להרגיש נכון.
ההוראות טבעיות לי.
הצבת הגבולות נעימה לי.
והשפתיים שלו מחרמנות אותי.
פחות בגלל שהן מנשקות לי את הרגל, זה בעיקר פרס בשבילו.
יותר בגלל המילים שהוא אומר אחרי כל נשיקה, ההתלהבות הגוברת שלו כשהוא מבין שמותר לו יותר מנשיקה אחת.
נשיקה
תודה המלכה.
נשיקה
תודה המלכה.
נשיקה
תודה המלכה
וכך הלאה, גם כשהנשיקות התחלפו בסטירות.
כמה זה נעים כשמעריכים את הנדיבות שלי.
