לפני שנתיים. 1 באוגוסט 2022 בשעה 21:45
ולאט לאט השמות ברשימת הלייקים הופכים מאנונימיים לגמרי לאנשים שכבר פגשתי, או דיברתי איתם. לפעמים כאלה שאפילו נגעתי בהם. (ואחד שהתאהבתי בו).
זה מוזר.
הפוטנציאל האינסופי של מה שהיה יכול להיות בינינו מצטמצם למציאות שקרתה. לא.נשים שאנחנו בתכלס.
יש משהו ממכר באינסוף הזה.
אבל אני כאן בשביל המציאות. בשביל הרגעים שהיא עולה על כל דמיון, וגם בשביל הרגעים שהיא הכי מציאותית ופשוטה שיש וזה עדיין מרגיש קסום. בשביל להיות שני בני אדם שמממשים את מה שמבקש להתממש.
גם אם כרגע מדובר בחודש של מדבר סהרה כי אני לא רוצה יותר להתפשר.
כשזה נכון אני יודעת. הגיע הזמן לסמוך על עצמי קצת יותר.
