ראיתי אותן כבר פעמיים, הולכות שלובות ידיים מהמרכז המסחרי, סוחבות עגלת שוק. לא בטוחה לאן, בהמשך הרחוב יש בניין חדש של דיור מוגן, אולי לשם.
אני תוהה לעצמי. הן גרות שם? הן שכנות? הן חולקות בית?
שתיהן נראות סובייטיות למדי, שיער קצר, עור בהיר, סטייל מוקפד.
אחת תמיד עם כובע, שיער אפור, לא צבוע. לובשת איזו חולצה משובצת ומכופתרת בתוך מכנסיים ספק-גבריות. היום קשרה גם בנדנה מסביב לצוואר.
השנייה מעודנת יותר, מאופרת. שיערה בלונדיני. יש לה את הסטייל האירופאי הזה של נשים בגילה, צבעים תואמים, גזרות מדויקות, אין דבר אחד שאינו במקומו. היא לא לובשת יוקרה בשום מובן, הכל פרקטי לחלוטין, תיק מלא כיסים מבד נגד מים, אבל על כל כולה שורה אלגנטיות של אישה שנולדה במקום אחר וספגה ממנו נורמות של איך אישה צריכה להיראות.
אישה כמוה לרוב הולכת לצד גבר מוקפד ופרקטי כמוה, או לבד.
היא הולכת לצד האישה השנייה. הן נשענות זו על זו, לא ממש מדברות תוך כדי הליכה. הן הולכות יחד ואין לי איך לדעת לאן, והאם בשלב מסוים הן פונות כל אחת לביתה.
אבל לפחות בראש שלי, לכמה רגעים, אני שמחה בשבילן שמצאו מישהי להיות עצמן לצידה, ולהישען.