לפני חודשיים. 26 באוגוסט 2024 בשעה 15:45
הבת שלי ואני המצאנו עוגה ע"ש הכלבה שלנו: עוגת לוקה.
זאת עוגת שיש של קרמל ושוקולד עם פצפוצי שוקולד לבן.
יצא טעים אבל השאלה היא אם היא יצאה דומה?
הכל או כלום
לפני 3 חודשים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 5:52
היתה לי שבת נפלאה.
כמו שאני אוהב.
רגועה. ממלאת. איטית.
בבוקר הלכתי לאימון.
חצי שעה מדיטציה.
אכלתי חומוס עם חברים באבו חסן ואח"כ שתינו קפה.
חזרתי הביתה לשנץ ארוך מתחת לשמיכה עם מזגן.
לקחתי את לוקה לטיול בפארק.
נתתי לה לרוץ ושיחקנו בשקיעה.
בערב, כמו תמיד, הלכתי קפלן.
היתה אפילו פגישה מפתיעה עם משהי חמודה.
ואז בירה בבר הקבוע על אבן גבירול.
היתה לי שבת באמת נפלאה.
כמו שאני אוהב.
אז למה אני עצוב?
לפני 3 חודשים. 24 באוגוסט 2024 בשעה 10:12
מי שצועק - פחדן.
מי שמאיים - חלש.
מי שמבטיח - ייעלם.
מי שמתרברב - עני.
מי שדורך על חלשים - ידרוך בסוף גם עליך.
דווקא השקטים, אלו שהולכים, off the grid, בדרך שלהם מבלי לנסות לסחוף אחריהם את כל העולם - הם המעניינים ביותר בעיניי.
לפני 3 חודשים. 22 באוגוסט 2024 בשעה 16:03
הרצון להכהות את הכאב מהפרידה חי ובועט.
הרצון לזיין. להסניף. לשתות. עד לא ידע.
רק לברוח.
רק לכמה שעות.
לעבור מכאב לעונג.
מקודש לחול.
או אלוהים.
כמה זה שורף בקצוות.
אני הנומן.
זאת הדרך.
הכל טוב.
נשימות.
לפני 3 חודשים. 20 באוגוסט 2024 בשעה 19:15
לאף אחד לא ממש אכפת אם הגעת למשקל היעד שלך או לא. כמה פעמים התאמנת השבוע. אם הורדת גלוטן מהתפריט שלך.
לאף אחד לא ממש אכפת לאיפה טסת בקיץ. באיזה חופים נפשת. באיזה מסעדות ביקרת. וכמה זה עלה לך.
לאף לא ממש אכפת עם החולצה שלך וינטאג'. איזה בושם התזת על עצמך בבוקר. האם הצבעים תואמים לגרביים. אם הזמנת אונליין או רכשת במבצע סוף עונה בקניון.
לאף אחד לא אכפת כמה ק"מ לליטר הרכב שלך נוסע. אם יש לך את האייפון האחרון. אם היהלום בעגיל שלך אמיתי או לא.
לאף אחד לא ממש אכפת מכל זה,
רק לך.
לפני 3 חודשים. 20 באוגוסט 2024 בשעה 7:35
לקח לי הרבה זמן להרדם בלילה.
ואז הילד העיר אותי פעמיים כי הוא הקיא
והייתי צריך לגרד את עצמי מהמיטה ב6 בבוקר להוריד את הכלבה ולצאת לאימון.
בדרך המתקן מים נשפך לי על הרצפה.
האימון עצמו היה חצי כוח.
בדרך לעבודה האוטובוס התקלקל והיינו צריכים לרדת ולחכות לאוטובוס הבא.
בית הקפה היה בשיפוץ.
רק בשביל לרוץ לחנות ולגלות שמחכה לי שם מישהו מההנהלה.
פעם בבקרים כאלו הייתי חוזר למיטה, מתכרבל מתחת למיטה ומחכה ליום הבא. מתמרמר על היקום.
המתקן שנשפך - זה רק מיים.
האימון ה "חלש" - העיקר שהלכתי.
האוטובוס שהתקלקל - מזל שיצאתי מוקדם.
הילד - יהיה בסדר.
העייפות שיש לי - תעבור.
אלו רק דברים שקרו לי הבוקר.
אין מה לחפש בהם משמעות או לעשות מהם דרמה.
הכל בסדר.
אפשר להמשיך לנשום.
לפני 3 חודשים. 19 באוגוסט 2024 בשעה 6:37
כתינוקות אנחנו לומדים ללכת דרך הנפילות שלנו.
ביסודי, אנחנו לומדים לכתוב כשמתקנים לנו את שגיאות הכתיב.
בכדורסל לומדים לקלוע, מההחטאות.
בהשקעות לומדים מהפסדים.
ובאהבה..
אנו לומדים מהפרידות שלנו.
הלב השבור הוא מורה נהדר.
לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 21:01
במועדון הבלוק ז"ל היו 3 רחבות:
הבלוק- החלל המרכזי.
הסקאווט - החלל האנדרגאונד
והלאונג' - קשה להסביר.
לקראת הסוף הגיע גם חלל רביעי שנקרא: החצר / Yard, שהוא עוד יותר קשה להסבר.
כשהיו מגיעים דיג'אים גדולים, כמו אדריאטיק/ טייל אוף אס/ סולומון - כולם היו מצטופפים בחלל הראשי.
"המבינים" היו הולכים לסקאווט.
אני אישית אהבתי את החלל המרכזי, אבל כל החברים שלי היו מעדיפים את הסקאווט עם הטכנו המינימלי שבו.
הסקאווט היה צפוף, רועש ומלא עשן. בשביל לשרוד אותו היית ממש צריך לאהוב את המוזיקה או להיות ממש מסטול. אני בד"כ הייתי ממש מסטול.
אז למה אני מספר לכם על הסקאווט?
כי היום בדרך חזרה הביתה ממפגש עם ונוס (האליל), אחרי ששיתיתי פי 4 יותר אלכוהול ממה שתכננתי, 88FM נגנו טרק ששמעתי בסקאווט. וזה ישר הזכיר לי נסיעות דומות הביתה ב8 בבוקר כאשר אני שיכור ומסטול לגמרי.
וזה הזכיר לי גם שבדרך למפגש עם ונוס (האליל) בכלל הקשבתי להרצאה של הג'אן צ'ה, מגדולי הבודהיזם התאילנדי, שהיתה כל כך עדינה ומרגשת שבמשך חצי שעה בפקקים בדרך ליפו בכיתי.
אז מי זה הנומן?
זה שבוכה מהג'אן צ'ה במכונית? או זה שמסטול בסקאווט ב7 בבוקר?
פרנק סינטרה אמר פעם על אלכוהול:
"Alcohol may be man's worst enemy, but the Bible says love your enemy"
ואני מודה, אלכוהול הוא אוייב שלי. סוג של אוייב לפחות. אני לא שונא אותו. ואני לא אוהב אותו.
אני מכבד אותו.
אני מכבד אותו ומכיר בכוח שלו עליי.
אני מכבד, אותו מכיר בכוח שלו עליי ובחולשה שלי אליו.
אני מכבד אותו, מכיר בכוח שלו עליי, בחולשה שלי אליו וברצון שלי להשתנות.
איימן.
לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 5:07
זה מדהים כמה המיינד שלנו עובד על הרגלים, תבניות וקוד אוטומטי.
והנה הקוד שלי:
If <פרידה כואבת>
Actions
1. <כתוב בווסאפ לכל קוס פוטנציאלי מהעבר ונסה להשיג זיון>
If 1 fails
2. <get drunk>
3. <get drunk>
4. <Back to 1>
אבל למזלי, אני מתרגל שפת תכנות חדשה בשנה האחרונה, בשם מדיטציה.
לכן אני מוריד הילוך
מנסה להיות נוכח עם העצבות הגדולה שנוכחת.
לא לשקוע לתוכה מצד אחד.
לא לברוח לאכוהול/ קוס מצד שני.
שמח שסמים דיי יצאו מהטרמינולוגיה שלי.
לפני 3 חודשים. 17 באוגוסט 2024 בשעה 0:14
זאת תהייה הפעם האחרונה שאני כותב עלייך.
הפעם האחרונה שאקרא לך קינקוש או מונה.
זאת תהייה הפעם האחרונה שאומר לך שאני אוהב אותך. ושתמיד אוהב אותך.
זאת תהייה הפעם האחרונה שאנחנו מנסים להיות זוג.
והפעם האחרונה שאנחנו נפרדים.
זאת תהייה הפעם האחרונה שאני מבקש ממך סליחה.
והפעם האחרונה שאני סולח לך.
הגענו לסוף הדרך.
תחנה אחרונה.
אין לי מה להמשיך מפה.
בהצלחה בחיים מונה.
בהצלחה בהכל.
אמיתי.
מגיע לך.
את מהממת אמיתית.
מאחל לך שתמצאי את כל מה שאת מבקשת.
שיהיה לך רק טוב.
הכי טוב.
אמיתי, מכל הלב.
מגיע לך.
אבל כן,
זאת תהייה הפעם האחרונה שאני כותב עלייך.