לפני 3 חודשים. 15 באוגוסט 2024 בשעה 3:50
כשהייתי נער אספתי דיסקים. אח"כ תקליטים (שהיו זולים בזמנו הרבה יותר מדיסקים).
היה לי אוסף ספרים שקראתי (וגם כאלו שלא קראתי אבל רציתי שיחשבו שקראתי).
היה לי אוסף יין יוקרתי.
ואוסף אמנות על הקירות.
ואוסף ספרי בישול מכל העולם.
לגרושתי ולי היה אוסף חמסות.
בכלל אספתי "חוויות" של נסיעות/ הופעות/ מסעדות. כמו שממליצים לנו הפסיכולוגים.
כשהתגרשתי אספתי קוס. (טוב, גם כשהייתי נשוי). בהחלט אוסף שהייתי מתגאה בו מול חברים בזמנו.
ככל ש "אספתי" יותר, דברים או חוויות,
שקעתי יותר.
התקליטים התפזרו.
היין נמכר.
האמנות והחמסות וספרי הבישול, אצל הגרושה.
את החוויות נטשתי.
קוס.. וול, זה ללא ספק אחד האוספים הכי קשים לאגו לוויתור . מזל שיש לי את הקוס המדהים בעולם של קינקוש שמשכיח את הכל.
אני עוד לא עף לגמרי.
אבל קצת הפסקתי לשקוע.
