סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל או כלום

לפני שנה. 24 באוגוסט 2023 בשעה 17:24

א. עלתה לארץ מאוקרינה בגיל 9. גדלה בדרום. בפריפריה של הפריפריה.

במשך כל התיכון היתה מתעמלת אומנותית + קרעקע. אח"כ עברה לריצות קצרות. 

" הייתי רצה עד שהייתי מתעלפת" היא סיפרה לי.

הכרנו בקבוצה ונילית, שרחוקה 179 מעלות מהאתר הזה.

 

אחרי הצבא היא עברה לירושלים, עשתה 2 תארים בתחום הרפואה. התחתנה עם שוטר. הקימה בית והביאה 3 ילדים.

כשהיתה בהריון עם הרביעי, לפני שנתיים בערך, בעלה הודיע לה שהוא עוזב אותה. התאהב באוקראינית אחרת. צעירה.

הילד הרביעי לא הגיע לעולם.

"אל תרחם עליי" היא אומרת לי בחיוך.

חיוך עצוב.

 

הכרנו ביום ראשון. היא התחילה איתי, אחרי שהעלתי פוסט הכרות.

כתבה לי בפרטי. השיחות שלנו זרמו מהבוקר עד לשעות הקטנות של הלילה.

דיברנו על החיים. על ילדים. על פוליטיקה. על הילדות שלנו. על המלחמה באוקראינה, על גירושין, על תחומי עיניין משותפים. ולאט לאט גם התחלנו סקסטינג.

"עם הגרוש שלי, לא היה מקום בכלל לדבר על פנטזיות" היא סיפרה לי.

מבחינתו סקס זה: גבר, אישה, 2 וחצי תנוחות. עד שהגבר גומר.

הטרפתי אותה בסקסטינג שלנו. תיארתי לה בפרטי פרטים מה אני מתכנן לעשות לה.

והיא, בתמורה, גילתה לי כמה הכוס שלה רותח ממני.

 

חמישה ימים אחרי שהכרנו ניפגשנו לדייט במסעדה נחמדה ושקטה בתל אביב.

אחרי כל השיחות שלנו במשך שבוע זה היה קצת מלחיץ להיפגש סופסוף פנים אל מול פנים.

מה אם היא לא נראת כמו בתמונות? מה אם לא תהיה משיכה, או שהשיחה לא תזרום?

כשהיא נכנסה למסעדה, הלסת שלי נשמטה.

לא הייתי נותן לה 42 בחיים. כנראה שגם לא 32.

יפייפה. דקיקה. בלונדינית. ג'ינס חולצה לבנה, הכי פשוט והכי אלגנטי. כמעט בלי איפור ובלי תכשיטים.

חיוך ממיס. 

ממש פרימה בלרינה של אגם הברבורים.

 

דיברנו. שתינו. אכלנו. צחקנו.

ידענו כבר שאנחנו הפכים במסעות חיינו. היא שאלה אותי הרבה שאלות.

על א.מונגמיה.

ועל בדס"מ.

היא סיפרה שבפעם הראשונה אחרי הגירושים היא נכנסה לקבוצת הכרויות ומישהו הציעה לה להיות יוניקורן ביחד עם בת הזוג שלו, והיא לא הבינה על מה הוא מדבר והיתה צריכה לחפש בגוגל מה זה בכלל יוניקורן בהקשר הזה.

אח"כ הסתבר שהיא גם היתה בדאנג'ן פעם אחת עם חברות. (אפילו ירדה למבוך עם חברה, אבל לא ראתה שום דבר מעניין).

המשכנו לטייל בים של תל אביב. ניהלנו שיחה ארוכה ארוכה..

התנשקנו. דיברנו. התנשקנו שוב.

מנשיקה לנשיקה.. היא נפתחה אליי יותר ויותר.

"אתה מנשק טוב" היא אומרת לי.

 

החזרתי אותה לרכב שלה. בכל זאת היא צריכה לנהוג עוד לירושלים הלילה.

ישבנו ברכב שלי, בחניון ציבורי, 20 מטר מולנו יש כביש שנוסעות בו מכוניות.

התחלנו להתנשק.

הידיים נשלחות.

היא לוקחת את היד שלי ומניחה אותה על החזה שלה.

אני מעסה לה את השד.

הנשימות שלה לא משאירות מקום לספק שהיא נהנת.

אני מרים לה את החולצה ומוריד לה את החזייה, היא עם חזה חשוף. כל רכב שנוסע בכביש יכל לראות לה.

החזה שלה קטן ומושלם.

היא דוחפת לי את הראש לכיוון החזה שלה.

אני מנשק אותו ושולח את יד שמאל שלי לפתוח לה את הג'ינס.

אני מרגיש את החמימות והרטיבות שם למטה. 

אני נושך לה את הפטמה ומתחיל להחדיר לתוכה אצבעות.

בהתחלה אני נושך בעדינות ואז מגביר את העוצמה שלי יותר ויותר.

בשלב כלשהו אני כבר מפחד לתלוש לה את הפטמה מהגוף.

והיא? 

היא בקושי משמיעה קול.

עד שלבסוף, אנחה חלושה והתנשפות כבדה.

אח"כ היא דוחפת אותי אחרנית. פותחת לי את הג'ינס ומתחילה למצוץ לי.

"תגמור לי בפה" היא אומרת לי.

היא משתמשת ביד שלה לאונן לי תוך כדי המציצה. בדיוק כמו שאני אוהב.

כמה דקות אח"כ אני אומר לה שאני עומד לגמור.

היא מעמיקה את המציצה שלה.

אני גומר לה בפה. 

היא בולעת הכל.

אלוהים ישמור.

"נדבר מחר" היא אומרת לי כשהיא יוצאת מהרכב.

 

למחרת היא כותבת לי שאנחנו לא מתאימים.

שהיא מחפשת משהו יותר "יציב".

להתראות ברבורית יפה.

מקווה שתמצאי את הנסיך שלך.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י