ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל או כלום

לפני שבוע. 5 באפריל 2024 בשעה 6:30

את יכולה להיפגש חברים.

לשתות. להשתכר. כמה שבא לך.

לצאת למסיבות. להתמסטל.

מתי שרק תרצי. 

אני לא אעצור אותך.

את לא צריכה להזמין אותי.

אני אקלח אותך כשתחזרי מסריחה מקיא.

תלכי לפסטיבלים. ריטריטים. קורסים וסדנאות. 

נהדר.

אבל,

אל תתנשקי עם אף אחד.

אל תתחרמני.

אל תסשני או תסתשני עם אף אחד.

אל תמצצי.

ואל תזדייני.

לא עם קונדום. 

לא בלי כוונה.

לא בטעות.

לא בטיח.

כי באותה שנייה אני קם והולך.

לא מסתכל אחורה.

באותו רגע הפסקת לעניין אותי.

זה לא מה שאני מחפש.

את צריכה עוד זין?

נהדר, בואי נדבר ונראה איך מארגנים לך עוד אחד.

עד אז, את רק שלי.

ואני רק שלך.

אני לא מבקש ממך את זה.

אני מסביר לך מה יקרה.

לא מתאים לך?

הכל טוב. ניפרד כידידים.

זה לא גבול,  שאפשר אולי למתוח או לחצות.

זה סוף הסיפור.

 

לפני שבועיים. 3 באפריל 2024 בשעה 4:22

חברימ.ות יקרימ.ות

החיים שלי עמוסים והנפש עייפה. אני אדחה את המנאץ" לזמנים פנויים שקטים יותר.

סליחה. 

לפני שבועיים. 2 באפריל 2024 בשעה 6:17

ה 16 לאפריל 2023 היה יום ראשון.

ואני זוכר אותו כי זה יום ראשון, הראשון, אחרי חג הפסח, הילדים חזרו למסגרות.

בכל יום ראשון בבוקר היתה לי פגישה שבועית עם המנהל שלי.

הכנתי תכנית עבודה לשבוע שאותה תכננתי להציג, אבל 3 דקות לתוך הפגישה המנהל עצר אותי ואמר לי שהדברים לא עובדים כמו שהוא רוצה ושאני מוזמן לשימוע.

אני זוכר את ההלם שהכה בי.

ידעתי שלמרות שאני עומד כמעט בכל היעדים שהוצבו לי, הוא לא מרוצה מהעבודה שלי. 

ידעתי שלמרות שהגדלתי ראש ועשיתי מעבר לתפקיד שלי, הוא רק התלונן שאני לא עושה מספיק.

ידעתי שהוא מחפש אותי.

אבל לא ציפית שזה יגיע ל שימוע.

ב 18.04, יומיים אח"כ בעצם כבר הפסקתי לעבוד. מי שבתהליך שימוע לא חייב לעבוד. רק סגרתי פינות.

באמצע מאי הודיעו לי שאני מפוטר.

בסוף יוני החזרתי דברים.

מאז אני מחפש עבודה. 

 

והנה עברה לה ממש שנה.

אפריל 2024.

אתמול ב 16:00 נכנסתי לראיון. 

ב 16:50 יצאתי מראיון.

ב 17:15 שלחו לי הודעה אם אני יכל להתחיל מחר (כלומר היום).

אני ברכב. עוד שנייה נכנס למקום חדש.

מתרגש.

פאקינג שנה לא עבדתי.

כמה דברים קרו בשנה האחרונה.

בכלל לא הייתי הנומן. הייתי מישהו אחר. 

תאחלו לי בהצלחה בבקשה.

לחיי התחלות חדשות!

 

(יש התחלות לא חדשות?)

 

 

 

 

 

לפני שבועיים. 1 באפריל 2024 בשעה 9:09

בא לי להכיר חברים חדשים.
אבל גם בא לי להכיר בת זוג חדשה.
רגע, למה לא לעשות ארוע שהוא גם וגם?

ניפגש אצלי בצפון תל אביב, אמצע שבוע הבא מוקדם יחסית. 
נכיר. נדבר. אולי נשחק איזה משחק שכולם יכולו להשתתף.
מקסימום נכיר אנשים נחמדים.

המאנץ' מוגבל ל 20~ א.נשים.
בשאיפה לאיזון כל המגדרים והנטיות.

כולם מוזמנימות.
אין הגבלות גיל.
לא מתחייב לאשר את כולם.

אין עלות אבל כל אחד יביא יין או משהו לנשנש + שתייה קלה

 

אם מעניין אתכם מוזמנים לכתוב לי, להפיץ ולשתף.

יש גם איוונט, תרשמו.

לפני שבועיים. 31 במרץ 2024 בשעה 12:43

בא לי להכיר חברים חדשים.
אבל גם בא לי להכיר בת זוג חדשה.
רגע, למה לא לעשות ארוע שהוא גם וגם?

ניפגש אצלי, מוקדם יחסית. 
נכיר. נדבר. אולי נשחק איזה משחק שכולם יכולו להשתתף.
מקסימום נכיר אנשים נחמדים.

המאנץ' מוגבל ל 20~ א.נשים.
בשאיפה לאיזון כל המגדרים והנטיות.
אין הגבלות גיל.
לא מתחייב לאשר את כולם.

אין עלות אבל: בנים מביאים בקבוק יין.
בנות מביאות חטיפים ושתייה קלה.

 

אם מעניין אתכם מוזמנים לכתוב לי, להפיץ ולשתף.

יש גם איוונט, תרשמו:  https://thecage.co.il/events/?events_users_concept=event&id=3202

לפני שבועיים. 31 במרץ 2024 בשעה 6:04

החרמנות תוקפת אותי פעם בכמה ימים.

חזק. ללא רחמים.

חודש + שלא גמרתי.

היא תוקפת. 

ואני שמח שהיא תוקפת.

כי היום היא תוקפת כל כמה זמן,

פעם היא היתה מנהלת אותי ברמה יומית.

אני עבדתי בשביל החרמנות.

וזה גבורתי ורבותיי,  כל ההבדל.

לפני שבועיים. 30 במרץ 2024 בשעה 15:57

כשהתגרשתי ועברתי לגור לבד, קיבלתי החלטה שאני לא יוצא בימים שהילדים אצלי ומשאיר אותם לבד.

לא לרקוד.

לא לפוקר עם חברים.

לא לדרינקים.

לא דייטים.

וגם לא למסיבות בדסמ. (כמה שבא לי ללכת לפמדום היום).

אבל

למקום אחד אני כן יוצא 

איתם או בלעדיהם

כבר במשך יותר משנה

לצערי

שבוע אחרי שבוע

הולך בשבילהם

 

קפלן

 

כמה שאצטרך

עד שהחטופים יחזרו

והוא ילך

כולם שם ילכו

 

*ואם יש לכם בעיה עם זה, אתם לא חייבים להגיב.

 

לפני שבועיים. 30 במרץ 2024 בשעה 7:45

אני שומע את הדילדו מזכוכית שיושב בארון מדבר אלי: "הנומן, קח אותי. בוא תדחוף אותי לתחת שלך. תזיין את עצמך. כמו שאתה אוהב. אתה צריך את זה."

 

ואת הדילדו הגדול מסיליקון לידו צועק: " גם אותי.  קח גם אותי. תוכל למצוץ אותי בזמן שאתה מזיין את עצמך. כמו שאתה אוהב. אתה צריך את זה. אתה צריך להרגיש משופד."

 

והזין שלי אומר: "כן. כן. תקשיב להם הנומן. יהיה כייף. יש לי הרבה לגמור. ואולי גם תנסה לגמור לעצמך על הפנים. עם הלשון בחןץ. כמו שאתה אוהב. אני מבטיח לכוון לירות זרע ללשון"

 

והלב צריך שאת תהייה שם ותצפי בי. תראי אותי מזיין את עצמי. מוצץ. גומר על עצמי. עם הלשון בחןץ. מנסה ללקק מהשפם שלי קצת זרע. תראי אותי בעליבותי. מלוכלך. הומו. אפס. כלבת זרע.

תראי אותי בשיא תפארתי. לא מפחד להראות לך את כולי. חזק. פתוח. מזדיין. גבר.

 

בוא נראה כמה זמן אחזיק מעמד.

לפני שבועיים. 29 במרץ 2024 בשעה 13:03

אני מפנטז שאת יורדת לי

ולמרות שאני מתריע שאני הולך לגמור

ולמרות שאת יודעת שלא גמרתי יותר מחודש 

את נכנסת למוד בליעה

כמויות הזרע שאני פולט לך בפה הן עצומות.

ואת נחנקת 

אבל ממשיכה

ובולעת הכל 

לקחת על עצמך משימה 

לבלוע 

לשבור שיא אישי או משהו

ואני לא מפסיק לגמור

ולגמור 

ורק מהמראה שלך בולעת

אני גומר עוד

ואת כבר בזון

יצא כמה שיצא

הפסקת לחשוב 

את מרוקנת אותי

יונקת ובולעת

עד הטיפה האחרונה 

 

אלוהים,

את זה בבקשה 

לפני 3 שבועות. 28 במרץ 2024 בשעה 19:18

זאת לא אשמתך שההורים התגרשו כשהיית בן 6 ולא ידעת אף פעם מה זאת משפחה.

זאת לא אשמתך שאבא היה עובד מהבוקר עד 9 בלילה ולא היה אף פעם בבית. וגדלת עם אבא.

זאת לא אשמתך שאמא שלך תמיד היתה עסוקה בעבודה על עצמה עד שהיא אף פעם לא היתה אמא.

זאת גם לא אשמתך שהיא סובלת מהתפרצויות זעם שהיו נופלות עליך בהפתעה. גם מול החברים שלך.

זאת לא אשמתך שהאחים שלך ברחו מהבית כשהיית בן 10.

זאת לא אשמתך שאף פעם לא היה אוכל בבית. לא סירים על גז. לא במקרר.

זאת לא אשמתך שקפאת מקור כי לא היתה לך שמיכת חורף.

זאת לא אשמתך שהשכן דלת ליד היה בריון שכונתי שהתעלל בך. גם מינית.

וזאת לא אשמתך שאף אחד מההורים שלך לא עזר לך גם כשצרחת לעזרה. בד"כ התגובה שלהם היתה שעדיף לשתוק.

זאת לא אשמתך שבגיל 17 חזרת מבית ספר הביתה וקרובת משפחה שאלה אותך "איך היה היום שלך?", והבנת באותו רגע, אז בגיל 17 שזאת הפעם הראשונה בחיים שלך שמישהו אשכרה מתעניין במשהו שקרה לך. מישהו מתעניין בך. ולא ידעת איך לענות.

זאת לא אשמתך, כל הפעמים האלו שקפאת במקום. שלא ידעת מה לעשות. איך להגיב. מה לענות. כי זאת לא אשמתך שאף אחד לא הדריך אותך. לא תפס אותך כשנפלת. אף אחד אפילו לא כעס עליך כשעשית משהו רע.

זאת לא אשמתך שאתה רגיש. 

זאת המתנה שלך.