הכל או כלום

יש אנשים שהכביסה שלהם פשוט מריחה נפלא. אתם מכירים כאלו?

לכל מקום שהם נכנסים, אפשר להריח את הבישום המהדהד של הכביסה. אפשר לראות את הלובן והניקיון של הבגדים. וגם מבלי לגעת, אפשר לחוש ברכות הבגד.

ואצלי,  לא משנה כמה מרכך כביסה אשים במכונה, הבגדים אף פעם לא ייצאו ברכות, נקיון ומעל הכל עם בישום כזה מפתה. 

לפעמים אני גם מערבב בגדים לבנים וצבעונים באותה מכונה. 

וזה היה שיעור הזן היומי שלכם.

ואז באיזה שהוא שלב במהלך הערב, ככה סתם תוך כדי שדיברנו במרפסת עישון, ביקשת ממני לרדת על ברכי ולהיות מתחתייך עד הודעה חדשה. בקשה שהגיעה בהפתעה. בפשטות כובשת. מסוג הבקשות שלא ברור אם הן נאמרו בצחוק או ברצינות. ואני, בלי לחשוב יותר מידי, פשוט הבטתי לעיניך וירדתי על ברכיי.

זהו. את גבוהה, אני נמוך. בתוך שנייה נוצרה היררכיה חדשה. המפץ הגדול, יקומים שלמים של אפשרויות נפתחו.
וככה דיברנו דקות ארוכות. כשאת מביטה בי מלמעלה. ואני מתחתייך.
המשכנו לדבר ולעשן ולצחוק. כאילו שום דבר לא השתנה. כאילו לא מסגרת את היחסים בינינו מחדש.

אחרי זמן מה ביקשת ממני להתרומם ולעמוד על ברכיי. עדיין נמוך ממך. קירבת אותי אלייך לחיבוק. הראש שלי נח בדיוק על החזה שלך ואת חיבקת אותי אלייך חזק.
"אתה במקום הכי טוב בעולם כרגע " אמרת.
וזה היה כל כך נכון.
מתחתייך.
נרגע לך על החזה כשאת מלטפת את לי את הראש.
זה בדיוק המקום שלי.

אחד הדברים היפים שלמדתי בבודהיזם הוא להבין שהמוח שלנו מייצר עולם שלם  על סמך מחשבה אחת בודדה ולפעמים אקראית לחלוטין שצצה לנו במיינד.

מחשבה אחת קטנה מייצרת אחריה מחשבה נוספת. שמייצרת מחשבה נוספת שמייצרת מחשבה נוספת. וכך זה ממשיך. ובד"כ שה מסתיים בהבנה מזיקה לחיינו.

דוגמא: נגיד האוטובוס מאחר להגיע בבוקר. אז המחשבה הראשונה היא: שיט, האוטובוס מאחר >> יש לי מלא עבודה >> אני לא יכל לאחר למשרד  >> הבוס שלי יכעס עלי >> לא סיימתי את הפרוייקט >> יש מצב שיפטרו אותי >> שוק העבודה במצב גרוע >> אני גם ככה במינוס בבנק >>יש הרבה קיצוצים בשוק >> אני לא אשרוד כלכלית >> וממשיך >> וממשיך >> וממשיך. 

מחשבה אחת על אוטובוס שלא מגיע בדיוק בזמן מתחילה שירשור מחשבות במוח שלנו לקטסטרופה כלכלית. וכל זה קורה בשניות. מבלי שבכלל שמנו לב.

בהרבה מאוד מקרים אנחנו זוכרים רק את המחשבה הסופית מהשירשור ומאמינים לה מבלי שאנחו אפילו מודעים/ זוכרים מה היתה המחשבה הראשונה שהתחילה את השרשרת שלה. כלומר יכל להיות שהאמונה שלי שהולכים לפטר אותי/ אני הורה גרוע/ אני לא מספיק גבר/ כולם שונאים אותי/ וכו', בכלל הגיע מזה במקור ממחשבה ששכחתי להשקות את העציצים בבוקר.

הבודהיזם לימד אותי ש

1. לדעת ולהיות מידע שיש דבר שירשור מחשבות והוא בכלל קיים בתור התחלה. 

2. לנסות לזהות את השרשרת הזו, וכמובן עדיף כמה שיותר מוקדם בתהליך. כלומר, לשים לב כשאני מתחיל לשרשר מחשבות אחת אחרי השנייה. בד"כ עצם שימת הלב לשירשור המחשבתי כבר עוזרת לעצור אותו. אני אומר לעצמי "הא, הנומן אתה מתחיל לשרשר מחשבות,  שים לב". אבל במיינד שלנו נותן פייט ולא שמח לשחרר את ההרגל שלו לשרשר מחשבה אחרי מחשבה, ולכן הוא מפתה אותנו להמשיך.

3. באחד השיעורים שהקשבתי להם, קיבלתי כלי נהדר שעוזר לעצור את שירשור המחשבות. קןראים לו: משהו יקרה. הרעיון הוא לעצור את שרשרת המחשבות ברגע שמזהים אותן עם צמד המילים "משהו יקרה".

שיט, האוטובוס מאחר >> יש לי מלא עבודה >> אני לא יכל לאחר למשרד  >> הבוס שלי יכעס עלי >> לא סיימתי את הפרוייקט >> משהו יקרה. בסדר, משהו כבר יקרה, אני עוד לא יודע מה, אבל משהו יקרה/ אחשוב על פתרון.

כל פעם שאני קולט את עצמי נכנס לשירשור מחשבתי עם עצמי (לפעמים ידוע גם בכינויי הישראלי: אוכל סרטים), גדול כקטן, אני עוצר ואומר לעצמי "משהו יקרה". זה קצת  על משקל "נגיע לגשר נחצה אותו".

השבוע פרסמתי הזמנה לארוחת שישי אצלי. היו לי הרבה חששות מהארוע. שלא תהייה אענות. שזרים לא רצויים יגעו לביתי. שלא אספיק להתארגן לארוחה אחרי שאני חוזר מהעבודה בשישי. משהו יקרה. הדברים יסתדרו אמרתי לעצמי.

האענות באמת היתה חלשה. אכן לא הספקתי לבשל את כל מה שרציתי. אבל בסוף הגיעו 2 חברות מהכלוב. ישבנו, דיברנו, אכלנו, שתינו ושתינו (ושתינו) מ9 בלילה עד כמעט 4 בבוקר. ואתם יודעים מה?

באמת משהו קרה.

ב4 בבוקר נכנסו שלושתנו למיטה וסישנו בארוטיות אלימה את אחת מהן. התנשקנו כולנו והתלטפנו. התחבקנו ונהנו ממגע חם, קרוב ואינטימי. נרדמנו שלושתנו מכורבלים כל הלילה. 

משהו קרה.

והוא היה קסום ומענג.

ביום שישי הקרוב אני ללא ילדים ואני מתכנן לארח אצלי ארוחת שישי לכל מי שפנוי.ה.

כל יביא משהו לאכול או לשתות.

סוג של מאנץ + ארוחת ערב.

אשאף לאיזון מגדרי (לכל המגדרים).

אין מיניות.

מוזמנים להגיב פה, לדבר איתי בפרטי + לשתף.

קבוצת טלגרם תיפתח לארוחת הערב.

אז הבוקר הספקתי:
לרדת עם הכלב
קפה
ללכת ליוגה
להתקלח
ולהעמיד סיר אורז וסיר בשר ותפוחי אדמה ברוטב.

זה מצחיק כי אני פשוט נמצא ונשים מסביבי באות והולכות. ואז שוב חוזרות. ואז נעלמות. ואני פה. לא הלכתי לשום מקום. לא השתנתי. לא שיניתי עמדות. והן בתנועה. רוקדות איתי. רוקדות עם העולם.

אולי זאת האדמה שזזה? 

אומרים שכדור הארץ מסתובב על צירו.

ביום שישי הקרוב אני ללא ילדים ואני מתכנן לארח אצלי ארוחת שישי לכל מי שפנוי.ה.

כל יביא משהו לאכול או לשתות.

סוג של מאנץ + ארוחת ערב. 

אשאף לאיזון מגדרי (לכל המגדרים).

אין מיניות.

יש איוונט. 

מוזמנים להגיב פה, לדבר איתי בפרטי + לשתף.

קבוצת טלגרם תיפתח לארוחת הערב. 

דברו איתי.

מישהו לחץ פעם על פרסומת בטינדר? מי המפרסם שהחליט שזה הערוץ שיביא לו לקוחות?

וגם למה הפרסומות הן למשקפי שמש ויועצי מיסוי?

כאילו.. באמצע שאני מחפש סקס (סליחה, חתונה.  התיקון האוטומטי הזה) אני פתאום אזכר שלא עשיתי תיאום מס ל 2024?

אם כבר פרסומות, שיהיו לקונדומים וטלגראס. נראה לי יותר רלוונטי לקהל היעד. 

טינדר זה השטן, רק שתדעו.