הכל או כלום

למה תמיד אני אומר לקטנות שלי (לא אוהב את המילה "נשלטת") שאני, הדום שלהן צריך להיות אצלן רק במקום השלישי בחשיבות ואף פעם לא במקום הראשון?

כי מקום ראשון בחשיבות זאת את.

הרווחה שלך. הבריאות שלך. הפרנסה שלך. וגם ברב המקרים חיי החברה שלך. 

אני בחיים לא ארצה שקטנה שלי תפסיד יום עבודה, לדוגמה, בשביל להיפגש איתי. קודם כל את דואגת לעצמך. ואני תומך בך.

והמקום השני הוא תמיד המשפחה.

במיוחד אם יש לך ילדים, הם תמיד תמיד תמיד יבואו לפני. אבל גם ארוע משפחתי. וגם לעזור להורים. זה יותר חשוב מעוד סשן, פחות מפגש ביחד.

ורק אז, במקום השלישי, אני נמצא.

אנחנו.

תזכרי קטנה, אם אנחנו ביחד זה אומר שאנחנו פה לרוץ מרתון. לא ספרינט.

אז קודם כל תדאגי לך ולמשפחה שלך, ואחרי זה הכל כבר יסתדר מעצמו.