החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

הזמן עצר מלכת מתיישב שעון אל עץ
מדליק סיגריה חיוך דקיק צופה בסבלו של האנוש
והאנוש פניו כבויות תחינה שולח אל הזמן
קום ורוץ לך הזמן קצר נא הסבל

והזמן צחוקו רועם סבלך אנוש הרי הוא מנוחתי
הבא נא את האושר ותווכח בריצתי קלת רגליים
וכי למה תמהר לך הזמן כשהאושר מנת חלקי
באשרך אנוש יקר אוחזת מושלת בי קנאתי

אעמיד פני כמאושר חשב לו האנוש
או אז ינוס ירוץ לו הזמן וכך יקצר סבלי
בסבלו עיטר שפתיו בחיוך מאיר עיניים
בשירה פצח מהלל גרמי שמיים

והזמן החיש הוא צעד חימתו בוערת
יקצר אשרו של האנוש תהא נפשו לנעצבת
וכך המשיכו הזמן והאנוש במחול אמת ושקר
מוהלים שמחה וצער מטשטשים האושר והסבל