שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

מילה אחת שווה אלף תמונות.שתיקה נדירה שווה אלף מלים. מסתבר.
מחשבות,פואטיקה ומה שביניהן.תהיות והרבה.האנשת הרגש.
"הרבה יותר כיף לדבר איתך מאשר לקרוא שירים שלך..." אלמונית.כמעט נעלבתי.

- כל הזכויות שמורות*
לפני 19 שנים. 30 בספטמבר 2005 בשעה 22:40

ויאפיר הרקיע ממעל
מקדיר תכלת פניו
ויזיל ראשוני דמעותיו
מרווה את אדמת העולם

ותנומה אפפה אשת אדמה
בקץ ירחים בם עלזה נשזפה
פושטת שמלה אורירית ירוקה
עוטפת גופה בגלימה חומה אדומה

ותטפס החשכה אוחזת בשרביטה
ותינוס החמה הקור אוחז בשדרתה
ויעלה הליל ויגבה ויקצר את היום
ויהום הים באפור גועש צובע גליו

ומכחול אפוף ארגמן מרקד בשקיעה
גוונים חמימים מתגוששים בזירת עונות השנה
והאדם מכווץ גבותיו שובבות הקיץ ננטשת מאחוריו
חמימות אהבה רוך עצבות ותקווה בנועם נמסים
מבעד לדמעות העונה אשר הקיצה משנתה

madeager - להיות בין הדרים רגע לפני הפרי..
ולהתבסם..
לקבל נשיקה מילדים רכים
ולהתמסר..

להרגיש את השקט, את לבנין הכרוב,
ולהיות חלק מהיקום.

לשמוע צחוק של אושר,
ולהשתתף..

לשמור את הרגעים היפים
בקופסת פלאים,
ולא לשכוח לפתוח.…

מתוך הספר "אהבה היא כותרת ראשית" בהוצאת גוונים/טרקלין.

שירבו מילותיך כרימון קסם שכמוך
שנה מאתגרת... ומלאןןן חיוכים
אוהבת
אני.


לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י