החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

המציאות מתרוקנת בי ומתאדה
והיא עטופה גלימת בד כה בהירה
ועליה תמיד הכתמים שכל כך בולטים
נטיל קצת צל נעמעם את הכתמים
תראו אותם זועקים בגלימת הבד הבהירה

תנו לי ואלביש אותה שחור אעטוף בעננים
בכך אחרוץ דין מוות לאותם הכתמים
כתם שקר וכתם קנאה כתם שנאה וכתם טינה
משחיתים הם את אותה יריעת בד בהירה
האם מלידתך הוטלה עלייך קללה

ושוב צופה בה מהצד רוקדת מוכתמת בגלימתה
נעמד דומם חושב תמה ותוהה על קנקנה
נדמה כי סוערת היא ולעתים בדממה אנוסה נאלמת
לעתים כל כך קטנה ובימים אחרים אינסופית ועצומה
אך לעולם לעולם לא צפיתי בה ללא כתמיה וגלימתה

הנדוש גם בי נוגע וגם בשבילי היא חזקה מכל דמיון
מכילה הכל ולעתים אף יותר ממנו אפילו את החלום
לעולם לא קידשה מאום ואף לא תרה אחר פשר
אזוקה למחול נצחי נוודה עוטה גלימה תמידית
מציאות מוכתמת