החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

כתבתי אותך בשתיים עשרה שורות
ואז מחקתי שתיים כדי לעגל
ופתאום החוף ואת בונה ארמון מלים
ברדיו גיטרה מישהו בלבן צובע רעשים

הים נסוג אל תוך עינייך ואני חולם שעון נוזל
מצייר אותך על בד ושוב נמנע ואז מוחק
ארגש אותך למוות מבטיח קול ומתיישב
ברדיו צרחות צרודות המישהו שר לעיר של קיץ

חום לוהט ואנחנו צוננים שבויים בינות גלים
ושם שקט ואין כל צליל ידיים פשוטות מרחפות
ושם אוחז אותך חזק מתחרה עם צבאות גלים
פורץ אותך מתוך המים גופך שבוי בין ידיי

ואת פרי עטי דמיוני עפרוניי ויצירתי
אותך כותב בין כל צמד מלים לוגם כמעט בכל כוסית
אותך מאזין
ועכשיו מחייך אותך לדעת
אולי אכתוב אותך למוות
אולי אתן לך שם ורוח
ואולי אפסל גם גוף
יודעת מה

פשוט
אחלום אותך למציאות