לפני 18 שנים. 3 ביוני 2006 בשעה 19:46
רגע אחד קטן והפליאה מקיצה מלאת חיות
תכף תעלם תאלם ואין מצלמה שמנציחה תחושות
הייתי יכול להביט בה באלבום קפואה בחיוך
וגם את עכשיו מחייכת מתרגשת נעטפת
משהו מתקלף כמו שיזוף עתיק נסדק
לרגע מישהו ציווה על החלום להיות למציאות
ועכשיו שקט הרוגע נולד מתוך הפליאה
ואני רועה מלים מצווה עליהן שירה
וכך במחול נעות כל המלים והדמיון הוא מנגינה
והכל ברגע אחד קטן של פליאה
הכאב נצרד נראה כמפתח מחלה
העונג זע מטפס על מחשבה
חיים שלמים מפציעים מתוך רחם של פליאה