החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

מאוחר בחיי אני בא אלייך
ומסנן בהרבה דלתות ונגרע במדרגות.
כמעט לא נשאר ממני

ואת אשה מופתעת כזאת,חיה בחצי אומץ
אשת בר עם משקפיים,הרתמה האלגנטית של עינייך.

דברים אוהבים לאבוד ולהמצא שוב
על ידי אחרים;רק בני האדם אוהבים
למצוא את עצמם.כך אמרת

אחר כך שברת את פנייך השלמים
לשני פרופילים,אחד למרחק
ואחד לי למזכרת והלכת לך.