החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

הכרמל מתעורר
גלי הים מרטיבים את שולי גלימתו
השמש זוחלת כל בוקר ממזרח
אולי תפתיעי איזה יום
תוהה הכרמל
אולי תאגפי ממערב
כל כך קר לי ממערב בחורף
השמש מחייכת בחיוך מטומטם
ושוב עולה במזרח

הכרמל העיר גם אותי
והנה אני מטפס עליו
ברכב ישן
קפה וסיגריה
מטפס על גב הכרמל
אחרי עוד לילה ללא שינה

הכרמל הלביש עצמו בבניינים מוזרים
ואנשים מוזרים עוד יותר
מוזרים מעצם פשטותם
זרים בפסבדו מורכבות של הקיום המודרני

פריט הלבוש היקר של הכרמל
בניין מקובע וגבוה
נקנה מבוטיק האקדמיה
אפנת שנות השבעים

אני מפלס את דרכי בפריט הלבוש
מאבד עצמי בסריג הסבוך
נפרד בבוקר טוב
מהכרמל

פגשתי בשגרה