החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

חושך
הוא התעורר,רועד.תודעתו חלולה,ריקה מכל תוכן.התחושות היחידות היו רעב וצמא,אינסטינקטים חייתים.
המחשבות נטשו אותו,איבוד הזכרון הגלה אותן יחד עם שלושת השפות שלו,המלים אבדו כולן,נשטפו.
קרן אור עמומה סדקה את החושך,הוא לא ידע להגדיר זאת,לא היה לו עם מה להגדיר זאת.
הוא החל לזחול,נמשך אל האור,גופו דואב.
בדרכו נתקל בגזרי עיתונים ישנים,בקבוק יין ריק,נעל עקב אפורה,מאפרה וכסא.
צמרמורת משונה עברה בעמוד שדרתו,עיניו החלו להתמלא דמעות והוא שלח את ידו לאחוז בקרן האור.
הוא התעלף.

צוותי החילוץ מצאו אותו לאחר כמה שעות,חסר הכרה ודעת.
תעודת הזהות שלו נמצאה בין שרידי הבניין החרב,בארנקו נמצא כרטיס הדיינרס,מנוי לחדר הכושר היוקרתי בעיר,הזמנה להצגת בכורה בברודווי ומפתח לחדר המלון.

-יש לו למה לחיות,לבנזונה.אמר אחד המחלצים ברצינות מהולה בקנאה,בוחן את ארנקו של האיש.
-הוא יחיה.קבע הפראמדיק בעודו מאיר בפנס זעיר אל תוך אישוניו של האיש.

בבית החולים קבעו כי הגוף ניצל.
הנפש גם היא ניצלה.קבע הרופא.
הזכרון.
אבד.