החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

מרחף בזכרון של צליל כל כך ישן
נוסע ליד אותו החוף כאילו באותו הזמן
והשקיעה שוב נראית כה בודדה ואבודה

ועכשיו את עם אחר
נושמת חולמת, אוהבת
והכל פתאום שונה,ואני עם אחרת
מסוחרר מתאוות בשרים
נפשי מתייסרת כי אני עם אחרת
ואת באשמה שוב כופרת
אך למרות זאת עדיין בוכה ומתנצלת

ושוב השמש מתאבדת בתוך גלי דמעת העולם
ואיך זה שאני כבר לא מאוהב
נודד בין מחשבות על הלא מובן

נפשי אהבה באותם הזמנים
לו רק יכולתי לחוות שוב מאותם רגעים
לעתים נדמה כי אבד בי הרגש
מתעתע בין ערפילי מושגים
ושוב מתיישב וכותב לי חיים

רומנטיקה בגרוש ופילוסופיה בשניים
הכל בקטן והפסקתי להיות חכם
חוזר ושוקע באותה השגרה
והיא שוחקת הכל , אפילו אהבה

העבר מנצח והעתיד שוב מובס
ההווה,נדמה הוא כי צופה מהצד
שוב מתעורר אל תוך ליל ניחומים
רווי אלכוהול וטובע בניקוטין

מחפש ריגושים ומגלה רק מלנכוליה
שוב ממשיך עם הכביש והמחשבות אינן מרפות
החלומות והתקוות,אהבות ואכזבות
מלחמות ופרידות כואבות
והכל נסחף בים של לוויות
לוויות של ימים שהופכים לזכרונות

ושוב חוזר ומרחף בזכרון של צליל כל כך ישן
מחפש את פשר החיים וגם הזמן
מחבר עוד משפט בטעם נדוש
מסוכסך עם המוזה וכותב לאהבה

ממי מזמינים פסט פוד לנפש......?