החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

נשמות רדופות אל תוך להבות
ברגליים קפואות ולב העייף מתפילות
מצטנפות נוגעות נרעדות מושלכות
מן הפחד נחנקות גם הדמעות

שמות נרצחים ללא מצבות
צליל שפה מתכתית בשפתיים טמאות
מנגינות כינור אנוס וידיים רועדות
עפר אדמה קרה המכסה עור ועצמות

למות או שמא לסחוב שק זכרונות
חלומות בעתה מתנחמים בציורי נקמות
נשמות שורדות אל מול הלהבות
עיניהן מצולקות דומעות אל מול הזוועות

מצולות תהום חשיכה וריק
תמרות עשן וריח המוות תלוים באוויר
עיניים אכזריות קפואות במגפיים כבדים
ריח עופרת וצליל נביחות הכלבים

נשמות אבודות צרורות בצרור זכרון
כותב מילים של כאב מתוך עוורון
לא חזו עיני בכל אלו אך לבי מבקש
מנסה הוא לתאר תחושת האבדון

הקיים לובש צורה אמיתית אל מול הזכרון
ההווה מנמיך קומתו מול העבר אחיו הבכור