לפני 19 שנים. 22 ביוני 2005 בשעה 23:22
עיניים עצומות וגרון ניחר
פה פעור וראש מוטה נאבק
נוטף דם וזועק רגליים בוטשות באוויר
ידיים פרושות בתחינה ויאוש
בכאב בתולי נולד האדם
והמון מחושל מסביבו צוהל
מריע לרך הפורץ לעולם
אין אחד הזוכר עצמו נולד
אמני הרגש מפסלים עוד נפש
המציאות תנתץ עוד פסל
פיסות השברים יאוחדו מחדש
על ידי הימים בחייו של הרך הנולד
אינספור מחשבות יסערו במוחו
מפלי תחושות ישטפו את גופו
רגליו יצעדו רבבות רגלים
לשונו תניב מרבד של צלילים
ולעולם לא יזכור תחילת מסעו
בחייו לא יחוש ראשית עצבונו
ובימיו אחרונים מצפה למותו
שלו ומשלים דומם ועיניו לחות
בכי תינוק מבשר הוא חיים
ועדיין יהא שמו בכי
ושלווה עמוקה מבשרת היא מוות
ועדיין תהא שמה שלווה
ולאדם לא ניתנה הבחירה