שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

מילה אחת שווה אלף תמונות.שתיקה נדירה שווה אלף מלים. מסתבר.
מחשבות,פואטיקה ומה שביניהן.תהיות והרבה.האנשת הרגש.
"הרבה יותר כיף לדבר איתך מאשר לקרוא שירים שלך..." אלמונית.כמעט נעלבתי.

- כל הזכויות שמורות*
לפני 19 שנים. 22 ביוני 2005 בשעה 23:22

עיניים עצומות וגרון ניחר
פה פעור וראש מוטה נאבק
נוטף דם וזועק רגליים בוטשות באוויר
ידיים פרושות בתחינה ויאוש

בכאב בתולי נולד האדם
והמון מחושל מסביבו צוהל
מריע לרך הפורץ לעולם
אין אחד הזוכר עצמו נולד

אמני הרגש מפסלים עוד נפש
המציאות תנתץ עוד פסל
פיסות השברים יאוחדו מחדש
על ידי הימים בחייו של הרך הנולד

אינספור מחשבות יסערו במוחו
מפלי תחושות ישטפו את גופו
רגליו יצעדו רבבות רגלים
לשונו תניב מרבד של צלילים

ולעולם לא יזכור תחילת מסעו
בחייו לא יחוש ראשית עצבונו
ובימיו אחרונים מצפה למותו
שלו ומשלים דומם ועיניו לחות

בכי תינוק מבשר הוא חיים
ועדיין יהא שמו בכי
ושלווה עמוקה מבשרת היא מוות
ועדיין תהא שמה שלווה

ולאדם לא ניתנה הבחירה



madeager - היום ראיתי איש
עייף וגם רגיש
הלך תמיד לבד
והרגיש מאוד בדד
חייכתי אליו חיוך מבושם
והוא ממש נפעם
רואה אמרתי ממש לא כואב
להתידד מעט והלב לא דואב
}{
לפני 19 שנים
נמש - הכל צפוי אבל הרשות נתונה.
לפני 19 שנים
ניקול בעקבגבוה​(שולטת) - אגדיר.
כתוב מצויין!
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י