שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

מילה אחת שווה אלף תמונות.שתיקה נדירה שווה אלף מלים. מסתבר.
מחשבות,פואטיקה ומה שביניהן.תהיות והרבה.האנשת הרגש.
"הרבה יותר כיף לדבר איתך מאשר לקרוא שירים שלך..." אלמונית.כמעט נעלבתי.

- כל הזכויות שמורות*
לפני 19 שנים. 26 ביוני 2005 בשעה 12:13

הזמן חופר עוד קבר
לעוד יום
הלוויה תצא בחצות
קברן דייקן הוא הזמן

מצמיד תווית עם מספר לגופה
שתקבר בעבר,בית העלמין האינסופי
של כל הימים שהיו עד עכשיו
משפחה מפוארת בעלת שושלת נצחית
ימים טובים ורעים נקברים אלו לצד אלו
אין משפחות מושלמות

בשקיעה מתחנן היום אל הזמן
תן לי עוד קצת
אין מה לתת משיב לו הזמן
אתה הוא הכל
הרי אתה הוא היום

בחצות הוא נפטר
עטוף בלילה שקט בלי שמישהו שם לב
יום יקר אתה חווית הכל,ספד לו הזמן
ראית מתים וראית חיים חדשים
ראית אושר וחשת עצב

הסתכלת עליהם מלמעלה
חיבקת אותם והם
היו בך
במשך חייך
כולם

hulego - זה שיר רגיש וחכם שמהלך קסמים ואינו דורש שום פרשנות. אולי אני קופץ מעט מעל הפופיק, אבל הוא מזכיר מעט משירי הטבע הנוגים של ביאליק. עם זאת, ולמרות שזה לא פורום שירה, נסה לסיים אותו בשורה "בחצות הוא נפטר" (כי השורות אחרי כן חוטאות בנדושות) וראה כיצד הוא הופך ליצירה שלמה ומעניינת הרבה יותר. זו רק דעתי הצנומה. אני מגיב על שיר זה מאחר שאף אחד לא טרח למרות יופיו, אבל אתה ללא ספק ברוך בכישרון. מסכן.
לפני 19 שנים
venus in our blood​(שולטת) - פשוט יפהפה.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י