אייך טלפון אחד קטן מעורר שוב געגוע אייך מתוך הסדק מבעבע תעתוע
בדיוק שחשבתי ששכחתי ואייך שנגלמתי התמכרתי כמו ארנב באור נלכדתי
אייך טלפון אחד קטן מעורר שוב געגוע אייך מתוך הסדק מבעבע תעתוע
בדיוק שחשבתי ששכחתי ואייך שנגלמתי התמכרתי כמו ארנב באור נלכדתי
טיפשונת שכמותי
אני שנשבעתי לשמור לי אמונים אייך לא ידעתי לא ליפול על הפנים
על פנים על הפנים
אייך טלפון אחד קטן מעורר שוב געגוע אייך מתוך הסדק מבעבע תעתוע
בדיוק שחשבתי ששכחתי ואייך שנגלמתי התמכרתי כמו ארנב באור נלכדתי
טפשונת שכמותי
אני שנשבעתי לשמור לי אמונים אייך לא ידעתי לא ליפול על הפנים
על פנים על הפנים
געגוע
יהודית רביץ
***************************************************
זכרונות שאגרתי באינסוף תאים של זיכרון, ואינסוף נימי רגש נגעו בי היום כשהפכתי את כל קופסאות הזכרונות שלי ובהם גיליתי את עצמי שהייתי, ואת אחרים שהיו בי.
כמה מוזר זה לגלות מחדש את מה שחשבת שהכרת כמו את כף ידך.הנה גומת חן של אהבה ישנה וטובה, ופה כתובת של אהבה אחרת
ושם תמונה שלנו עושים פרצופים למצלמה.
כמה נעימה ההרגשה לפגוש שוב חברה מטיול רחוק בלי מילים.
זכרונות שאגרתי בי, כמה אנרגיה יש בזיכרון הזה. כמה עוצמות של רגש, של רגעים מרגשים, חגיגות, פרידות, התחלות, לימודים ומוסיקה, ובעצם הכול.
כמה חגיגית היא הקופסה הזאת ששומרת עליי, מחכה לשבתות שאביט בה, שאכנס פנימה
לתוך עצמי,
בפיכחון
ואזכר.
לפני 19 שנים. 9 באפריל 2005 בשעה 10:31