ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים

סיפורים אמיתיים או דימיוניים
כתיבה שלי היא בעיקר לעצמי
לפני 6 שנים. 20 בספטמבר 2018 בשעה 18:47

יש שמנצלים רגעי חולשה, קוראים לעצמם שולטים, או אפילו גברים. הם עושים את עצמם פני מלאך דואג ושומר, עוטף ומחבק. נכנסים לנו לראש ולפעמים גם ללב. אבל מאחורי פני המלאך, מסתתר השטן...

מעז לשפוט אחרים, על הדרך שלהם, ההוא סאדיסט מדי, ההוא מגעיל מדי, ההוא לא מכבד בכלל... אבל מה איתך?

משקר מהשניה הראשונה, משתמש בכלים הנכונים ומשחק שחמט. מפיל את הנסיכה והופך אותה לכלבה.

משתמש בכל מה שהוא יודע ומנצל כל מילה, לאט לאט עושה את הדרך שלו פנימה. ציפורניים נעוצות בבשר ומחוררות את העיניים.

כלבה על 4, עיניים שחורות ומדממות, נותנת ומתמסרת בטוטאליות לטעם הדמעות מעורבב עם טעם הרעב שלו.

אחרי זמן מה, מתעוררת הנסיכה, לא מנשיקה של מלאך, אלא מכוחות עצמה. מרפאה את העיניים ורואה את פני השטן.

היא כבר לא בוכה..

היא מתחילה מחדש..

מהמכה לומדת לקום

מהבושה לומדת להזדקף

מהשקרים שלו, מתחזקת האמת שלה

נותנת סטירה אחת או שניים.

כבר לא מפחדת, כבר לא חלשה

היא לא תישבר בגללו. היא חיה בזכות עצמה

והשטן.. הוא לא שולט ולא גבר.. הוא צל של בן אדם שמעבר למילים אלו לא יישמע יותר את סיפורו


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י